הפחד להתאהב 2 – פרק 11 – כמעט

מהפרק הקודם:
"סוף סוף החיות האלה נכנסו לחדרים! פיו.." חייכתי לזאק, שישב על הערסל במרפסת.
"בואי לפה.." הוא חייך אלי, נשכבתי צמודה אליו, והרגשתי את השרירים שלו, כשהתכסינו.
"נו אז איך החברים שלי?" חייכתי.
"נחמדים." הוא אמר בטון לא שמח במיוחד.
"הכול בסדר?" קמתי "מהרגע שהראתי לך את סילבר, עובר עליך משהו!" אמרתי בחצי צעקה "אני יכולה לקבל הסברים?!"
———————————————————————————
"שאלתי אם אני יכולה לקבל הסברים!" התעקשתי.
"אין מה להסביר." זאק ענה בקול רציני "אני פשוט טיפה מותש מהטיסה וזהו!"
"טוב. לילה טוב." קמתי מהערסל והלכתי לחדר השינה.

-נקודת מבט זאק-
זאק! תשתלט על עצמך! היא כבר שלך! ואתה מאבד אותה תוך שבועיים?!
קמתי מהערסל, ונכנסתי לחדר השינה של אליס, והיא כבר ישנה, אז פשוט נשכבתי לידה ונרדמתי.
~
-נקודת מבט אליס-
קמתי בבוקר, ונזכרתי שהיום יש יום גיבוש למורים, אז התיכון סגור ללימודים.
ראיתי את זאק יושן לידי, ובהיתי בו במשך כמה דקות. עלה על פניי חיוך קטן, וחשבתי.
הוא באמת היה עייף. לא הייתי צריכה להתפרץ עליו ככה. אני צריכה לפצות אותו.
"זאק.." ניערתי אותו בעדינות "זאק!" לחשתי והוא קפץ ממקומו.
"מה קרה מה יש?" הוא מילמל בבהלה בקול עייף.
"כלום." חייכתי "תתארגן וחכה לי בסלון."
"סגור." הוא קם לאמבטיה, ואני בינתיים התלבשתי. בגלל שרציתי לפצות אותו, החלטתי ללבוש הפעם שמלה.
הוצאתי מהארון שמלה כחולה, ושמתי נעלי בובה באותו צבע, ויצאתי לסלון.
~
"אז? למה התלבשת כל כך יפה ולאן אנחנו הולכים?" זאק שאל כשהלכנו ברחוב עם ידיים שלובות אחת בשנייה.
"הפתעה." חייכתי אליו.
"אוקיי." הוא משך בכתפיו.
~
"לקחת אותי לים?" הוא היה מופתע.
"כן." חייכתי "פה עוד לא היינו בשבוע הרומנטי שלנו.." ציחקקתי.
"וואו." הוא חייך "מקום מדהים."
"נכון?" שאלתי בשמחה "אני אוהבת ללכת לפה בבוקר לפעמים, ולנשום אוויר."
"תודה אליס." הוא חייך ונישק אותי.
"לא לא.." מילמלתי "לך תודה, וסליחה.." השפלתי את מבטי לרצפה. "סליחה על זה שהתפרצתי עליך ככה אתמול. אתה היית עייף ואני הייתי אנוכית וחשבתי רק על עצמי."
"זה בסדר." הוא חייך.
"איך אני שמחה שיש לי אותך!" קפצתי עליו בחיבוק.
~
"אז איך החברים החדשים שלך פה?" זאק התחיל לשאול כשישבנו במרפסת.
"מעולים." חייכתי "אבל לא כמוכם."
"שמח לשמוע." הוא חייך. "ומה עם סילבר? חבר טוב שלך?"
"מה אתה מקנא?" שאלתי במופתעות.

-נקודת מבט זאק-
אני מקנא. כן. למה היא יצאה איתו לבד? אני מרגיש שיש ביניהם משהו והיא לא מספרת לי.
"לא. מה פתאום?" היתממתי.
"בטוח?" היא שאלה בחיוך ערמומי.
"בטוח." חייכתי.
"זאק, אני לא רוצה שתקנא, כי אין בינינו כלום… בערב הראשון שנפגשתי עם סילבר, הוא לא ידע שאני תפוסה, והוא ניסה לנשק אותי, אבל כל אחד שתשאל פה יודע שלא הסכמתי לזה!" אליס נהייתה עצובה. מה?! הוא ניסה לנשק אותה. טוב זה די ביאס לי את המצב רוח..
"הבנתי אותך. אני הולך לראות טלוויזיה." אמרתי וקמתי במהירות לסלון.
~
"זאק.." שמעתי את אליס קוראת לי מהצד השני של הספה. "זאק.. זאק!" היא צעקה לבסוף.
"נו מה?!" אמרתי בחצי צעקה.
"למה אתה מתעלם ממני? מה עשיתי לך?" היא אמרה בקול טיפה כועס.
"לא כועס." אמרתי באדישות והסטתי את מבטי שוב למשחק הכדורגל בטלוויזיה.
"אז למה אתה ככה?" היא ליטפה את כתפי.
"איך ככה?" היתממתי. אני די מבואס מזה שהיא כמעט התנשקה איתו.
"ככה." היא נאנחה "טוב יודע מה? לא משנה.. אני יוצאת לגלידה עם החבר'ה. תבוא אם אתה רוצה." היא קמה מהספה והלכה לחדר.
~
"איפה זאק?" סנדי שאלה כשאני, היא, ג'ולי, וסטיבן הלכנו לגלידריה להיפגש עם אנה, ג'ייק, וסילבר.
"נשאר בבית." עניתי באדישות.
"רבתם?" ג'ולי נכנסה לשיחה.
"לא יודעת." נאנחתי והרגשתי שבא לי לבכות. "הוא מתעלם ממני, אדיש, וכל מה שעניין אותו זה מה עשיתי עם סילבר פה מאז שהגעתי."
"די נו.." סנדי וג'ולי חיבקו אותי "יהיה בסדר." הן חייכו.
"נקווה." אמרתי וניגבתי כמה דמעות שירדו.
~
"תפסיקו נו! אני משלמת.." ציחקקתי.
"נראה לך?" אנה הצטרפה לריב "נתחלק כולנו חצי חצי."
"רעיון טוב." ג'ייק הוסיף וחייך לאנה.
הסתכלתי על אנה בחיוך והיא קרצה לי, וסימנה לי עם העיניים לכיוון ג'ייק. ידעתי שקרה משהו ביניהם. לפחות ביניהם היה משהו טוב.
~
"אז לאן הולכים עכשיו?" סטיבן שאל.
"לא יודעת." משכתי בכתפיי "לאן בא לכם?".
"רגע חכו.." סילבר התפרץ בנושא אחר "איפה זאק?"
"הוא נח. הוא היה צריך להירגע מכל מה שהיה בערב אתמול." שיקרתי בעצב פנימי.
"חבל." סילבר משך בכתפיו. "בחור נחמד."
~
"הגענו!" סנדי אמרה בקול רם כשנכנסנו.
נכנסתי וראיתי את זאק, בחדר השינה, יושן.
"די אל תדאגי.." ג'ולי לחשה לי באוזן בהפתעה "יהיה בסדר."
"תודה." חייכתי.
~
ישבנו בסלון כולנו, וראינו סרט, ולפתע זאק יצא מהחדר, וקרא "אליס? בואי שנייה.."
העפתי מבט אל סנדי וג'ולי, והן סימנו לי עם הידיים 'בהצלחה' וחייכו, והלכתי לחדר השינה.
~
*באותו זמן במעונות*
-נקודת מבט סילבר-
"מה היה לך פתאום מחבר של אליס?" אנה שאלה.
"סתם." משכתי בכתפיי "לא נראה לי שהוא סתם יפספס סתם הזדמנות לבלות עם חברה שלו אחרי שהוא כל כך התגעגע אליה."
"ושוב, למה אכפת לך פתאום?" ג'ייק הצטרף לויכוח.
"סתם ככה עניין אותי, מה יש לכם?" אמרתי בחצי צעקה, והתרחקתי משם במהירות.

-נקודת מבט אנה-
"איזה שקוף הוא.." צחקקתי "זה כל כך שקוף שהוא מאוהב באליס."
"לגמרי.." ג'ייק צחקק.

*חזרה לשיחה של אליס וזאק*
"אז אתה יכול להסביר לי למה אתה היית כל כך אדיש כלפיי?" שאלתי ברצינות.
"כי אני מבואס. אוקיי?" הוא ענה "התבאסתי לשמוע, שהסילבר הזה, כמעט נישק אותך."
"אבל זה כמעט, לא?" ניסיתי לעודד אותו.
"עדיין." הוא נאנח.
"רגע רגע.. אתה לא סומך עליי?" שאלתי בעצב.
"לא יודע. אבל זה לא קש.."
"זה מאוד קשור!" קטעתי אותו "אם אתה רוצה להיות חבר שלי, חלק מזה זה אמון.." ניגבתי דמעות שיצאו לי "אם אתה לא סומך עליי, זה לא שווה כלום." המשכתי לבכות ויצאתי מהחדר.