-העין הסגולה- פרק 3

הוא קם לכיווני , לא הבנתי מה הוא רוצה מימני , הסתובבתי אחורה והתקדמתי לכיוון הכיתה , הוא רץ אחרי אבל אני הייתי מהירה יותר מימנו … הגעתי לכיתה כשאני פותחת את הדלת בהתנשפות , כולם הסתכלו עלי כולל עידו . המורה הסתכלה אלי ושאלה "שני , אני לא מבינה , את באה לפה אחרי זמן רב ועל היום הראשון שעד שהגעת את עושה בעיות? למה את מתנשפת כאילו רצת ריצת מרתון?" התירוץ היחיד שעלה במוחי היה "סליחה המורה , פשוט חשבתי שרודף אחרי עכביש ענק" כל הכיתה צחקה למורה יצא גיחוח קטן ואמרה "טוב תחזרי למקומך" ישבתי במקום שלי וכל השיעור הייתה בשקט , וכולי במחשבות של מה הילד הזה רוצה מימני? … לא שמתי לב שנגמר השיעור ונגמר הלימודים.. מאי ועומר ניגשו אלי המבט שלהם לא היה כל כך מרוצה הם צעקו לי באוזן "שני" קפצתי וראיתי אותם . אמרתי להם "סתומים הבהלתם אותי!" מאי אמרה "טוב זה מגיעה לך אחרי שהיית מוזרה מאוד היום" עומר הנהן , שני אמרה להם "יכול להיות אולי , כי יש לי כאב ראש קטנטן זהו" מאי תקעה לי מבט של 'בגלל זה את מוזרה? ימוזרה' עומר בא להגיד משהו אבל עידו נכנס לכיתה ומבטו מופנה לשני הוא התקרב אליה ואמר "שני את יודעת כמה זמן חיכיתי לך? אני יושב בספסל כאילו מאיימים עלי עם אקדח ואומרים לי לא לזוז ואת פה עושה שיחת נפש עם חבריך? יאלה בואי כבר מסטולה" שני קמה חיבקה את מאי ועומר ויצאה מהכיתה עם עידו , הם יצאו מהשער ועידו אמר לה "תקשיבי אני לא מבין מה הלך לך היום אבל את לגמרי מוזרה? את עדיין לא מוכה לחזור לבית ספר? פשוט תגידי לי וזהו ואל תגרמי להיות לי מושפל , פשלה שלך כוללת גם אותי הלו" עניתי לו "לא אני לא רוצה לעזוב את הבית ספר עוד פעם ! אני צריכה להתרגל זהו . מחר תראה אותי במצב מושלם . וסליחה שאני מפדחת אותך חמוד אבל כל עוד אתה האחראי עלי אתה צריך לשאת בתוצאות " עשיתי מבט של מתגאה והוא אמר לי "את לא מבינה? את בשנייה יכולה להראות ניבים מפשלה קטנה. ואת היית עוד שנייה עושה את זה . ויחשבו אחשהו שאני משוגע ויחשבו שגם אני כזה אני לא יודע מה יעשו אתנו אז , אבל בטוח אני מחתים לך חברים שלך יפחדו מזה , ממך . אני אומר את זה לטובתך , תשתגעי בבית אני יבין אבל בבית ספר את חייבת להיות נורמלית , להתנהג כמו נורמלית." הורדתי עיניים למטה ואמרתי "אתה צודק , אני משוגעת וסתומה בסדר? היום לא הלך לי טוב אבל אני מבטיחה לך שבפעם הבאה אני אשתדל יותר" הוא חייך ואמר "כל הכבוד אחות . אני גאה בך ." הסתכלתי עליו כאילו עקצה אותו יתוש באמצע האף ואמרתי "פחח אתה גאה בי? תגיד היום זה יום ההפכים או משו?.. כי אתה מתנהג מוזר לא רק אני." הוא הסתכל קדימה וראיתי את הסומק על לחייו כשאמר "אני תמיד דואג לך וגאה בך ." שאלתי אותו "אז למה אתה לא מראה את זה?" הוא ענה "כי אני לא רוצה שתחשבי שאת משהו מיוחד , אבל בכל זאת זה לא ישנה את ההתנהגות שלי " חשבתי על מה שהוא אמר ותכלס הוא צודק .. הגענו לבית , הוא פתח את הדלת ופתאום ראינו את הילד הזה , הבן של המנהל , ליעד.