העבר נלחם בעתיד-פרק 2.

פרק 2-ג'קסון קובאלי

" אלכס ! אלכס ! אלכס ! " אלכס שמעה שקוראים בשמה . היא פקחה את עיניה וגילתה את דייב על מיטתה . היא צחקקה למראהו .
" אבא אמר לי להעיר אותך ! " הוא קרא, "הוא אמר שתלכי למקום הקבוע . " הוא המשיך לדקלם. עכשיו הוא גם מעביר דרכו הודעות ? אלכס התעצבנה .
" בסדר . תודה דייב . " היא נשקה לראשו ונכנסה לחדר המקלחת הקטן . היא שטפה את פניה וצחצחה את שיניה . היא פנתה לארון הקטן שנמצא בחדרה והוציאה משם גופיה ומכנס קצר . היא סברה שתזיע . היא נעלה את נעלי הספורט הרגילות שלה, אספה את שיערה לקוקו גבוה ויצאה מן הבית .
אלכס הוציאה את האופניים מן המחסן הרעוע ששימש לגרוטאות והחלה לרכב לאותו המקום .
מחר היא חוזרת ללמוד באותו קולג' ישן . היא השיגה מלגה שנתנה לה לימודים בחינם .
מדיי פעם אביה מוציא לה אישורים כדי שתוכל לצאת לאימונים ולתחרויות .
האימונים שאביה מספק לה לא מספיקים . לכן , בקולג' היא מתאמנת לבדה .
תוך פחות מעשר דק' בלבד , היא הגיעה למכון . היא החנתה את אופניה ונכנסה לתוך האולם הגדול.
" איחרת ." קולו נשמע . היא הנהנה ושמה את הכפפות על ידיה .
"תתחילי בשק האגרוף, אחרי זה תעברי למכשירים . כשתסיימי עם זה, תעלי להילחם נגד ג'קסון ." הוא הורה לה מה לעשות . היא הנהנה בפעם השנייה, אך מיד הרימה את ראשה כששמעה את מילותיו האחרונות . " נגד מי ? " היא שאלה בפליאה . " ג'קסון קובאלי ? " היא הייתה יותר המומה ממקודם . אביה הנהן . היא סובבה את מבטה ופגשה בבחור דיי מגושם וגבוה .
היא נשמה עמוק ופנתה לשק האגרוף .

——————

אלכס בדיוק סיימה את האימון על המכשירים . היא התנשפה ושתתה מעט מים .
הבחור המגושם בשם ג'קסון חיכה לה לזירה בחיוך רחב ומצפה . היא בלעה את רוקה וחזרה לשים את הכפפות על ידיה .
אביה עמד מן הצד , הביט בהם . " היי . " ג'קסון אמר בקלילות . היא הביטה בו בתמיהה וענתה " היי " חלש . הוא נראה בשנות השלושים לחייו. אלכס בחנה אותו מכף רגל ועד ראש . הוא היה גבוה ושריריו היו מנופחים . הוא היה גדול ומאיים .
בלי דיבורים נוספים , הם עמדו בעמידת מוצא, היו מוכנים להילחם . אביה סימן את התחלת הקרב .
הם הסתובבו אחד מול השני במעגלים . היא ידעה שזה קרב אבוד בשבילה . זו הפעם הראשונה שנלחמה נגד בחור כלשהו . היא נהגה להילחם אך ורק נגד בנות .
כשג'קסון שלח את אגרופו הראשון , אלכס זינקה בפחד לאחור ונצמדה לדופן הזירה .
ג'קסון גיחך . " תלמדי משהו . אם את מפחדת מהיריב שלך, לעולם אל תראי לו את זה. אל תתני לו את הסיפוק . " הוא הסביר לה . היא הביטה בו והתקרבה חזרה .
" אני לא מפחדת . " היא סיננה בשקט ושלחה את אגרופה לפניו במהירות . הוא התכופף וחזר מעלה בקלילות . הוא חייך אליה ושלח את אגרופו לפרצופה בחזרה . היא הגנה על פניה וניסתה להחזיר מתקפה . הוא הלך אחורנית ונתן לה זמן להתאושש .
" למה עצרת ? " אביה שאל אותו בכעס . " זה רק אימון . אני לא צריך להרוג אותה, אתה יודע. " ג'קסון חייך בסרקזם . אביה נחר בבוז . " היא צריכה להבין מה זה יריב אמיתי . " הוא הזדעף .
" ג'ון , מה דעתך להביא לי לאמן אותה ? רק להיום ? " ג'קסון ביקש . ג'ון הביט בו והנהן בקשיחות .
היא הביטה באביה כלא מאמינה . היא הייתה רגילה להתנהגות הזו שלו , אך לא יכלה שלא להיות מופתעת כל פעם מחדש .
ג'ון יצא מן האולם והשאיר את ג'קסון עם אלכס . הוא הסתובב לכיוונה והביט בה . היא שתקה .
" בת כמה את , אלכס ? " הוא שאל אותה בנימוס . עיניו החומות חדרו לעיניה עד כדי כך שלא הרגישה בנוח מולו .
" שמונה-עשרה ." היא ענתה בשקט . הוא הנהן . " ממתי את מתאמנת ? " הוא המשיך לשאול אותה . " מגיל שלוש-עשרה ." ענתה לו .
" טוב , קדימה . " הוא אמר בקלילות ועמד בעמידת מוצא . היא עשתה כמוהו ובלעה את רוקה בפחד.
" את צריכה להוציא את הכעסים שלך . לפרוק אותם פה . " הוא הדריך אותה .
" אין לי שום כעסים ." היא ענתה בקול חלול . היא בכלל לא רצתה לחשוב אם יש לה כעסים כלשהם .
" באמת ? " הוא שאל בפליאה והרים את גבותיו . היא הנהנה בדממה .
" בסדר , " הוא ענה . " למה התחלת להתאמן ? " הוא שאל אותה ושלח את אגרופו לכיוון ראשה .
היא התכופפה במהירות .
" זה לא עניינך . " היא חרקה את שיניה בכעס . היא שנאה אנשים שדוחפים את האף שלהם לעניינים של אחרים . אלכס שלחה את אגרופה לבטנו . הוא לא הושפע מכך .
הם המשיכו לקפוץ במקומם בשביל לחמם את גופם .
" איך את מרגישה אחרי כל ניצחון שלך ? " הוא שאל . אלכס לא הבינה מה מטרת כל השאלות האלו. בזמן שחשבה הוא שלח אגרוף לפניה . " חתיכת- " היא עצרה את דבריה ונשמה עמוק .
הוא הביט בה משועשע . " חשבתי שאין לך כעסים ." הוא חייך . היא זעמה עליו . עכשיו בהחלט מצטברים אצלה כעסים מסוימים המופנים כלפיו .
" תוציאי את זה ." הוא לחש, " אני יודע שאת רוצה . " חייך . היא הביטה בו בסתימות .
" אני מרגישה צורך להקיא אחרי ניצחון . " היא ירתה לעברו . הוא הנהן .
" ומה עם אימא שלך ? " הוא אמר . אלכס קפאה במקומה . " או , אני מבין שפגעתי בנקודה רגישה." הוא גיחך . אלכס לא אהבה לדבר עליה . אף אחד מעולם לא הזכיר אותה . אז הוא ? מישהו שהיא לא מכירה בא ומדבר איתה על החיים שלה ? היא זעמה . איך הוא לועג לה כך ?
" שלא תעז להזכיר את אימא שלי בכלל . " היא סיננה בשקט . קולה עצור .
הוא חבט בפרצופה בפעם השנייה . היא הייתה בהלם בשביל להגיב . היא ירקה את הדם שהיה בפיה על המשטח והרימה את מבטה אליו .
היא חבטה בפניו כמה וכמה פעמים . הוא חסם את אגרופיה וחבט לבטנה . היא התרחקה ממנו . כאב לה . כל אגרוף שלו היה כמו ברזל שהכה בה . היא התאפקה לא להיאנק מכאב .
" כואב , הא ? " הוא חייך לעברה . היא התיישרה והביטה בו .
היא חרקה את שיניה בכעס .
"קדימה . " הוא חבט בפניה . היא לא הבינה מה הוא רוצה ממנה . הוא שלח את אגרופו לפניה עוד הפעם , אך היא התכופפה במהירות .
הוא שלח את אגרופיו לפרצופה במהירות בלתי מתוארת . היא ניסתה להגן על פניה .
" תתעצבני ! " הוא צעק עליה . " את אמורה להיות הטובה ביותר ! " הוא המשיך .
" אני לא רוצה להיות הטובה ביותר ! " היא צעקה עליו ושלחה את אגרופיה לפניו בחזקה .
" אני לא רוצה את זה ! " היא המשיכה לצעוק והתקיפה את פרצופו באגרופים בלתי פוסקים .
" אז תפרשי ! " הוא צעק עליה עוד הפעם וחבט לבטנה בפעם השנייה . היא נאנקה מכאבים .
זעם טהור הופיע בעיניה . היא הביטה בו כמו שמביטים על טרף , ייצור שגורלו מוות .
" אני לא יכלה לפרוש . " אלכס הרימה את קולה . אגרופו פגע בפניה שוב .
היא הרגישה רע . מושפלת . היא כ"כ כעסה . כ"כ זעמה . אביה שעבורה נחשב כמת , אימה שעזבה אותה , הגורל שנקבע לה .
" כן ? למה בדיוק ? " הוא שוב דחף את אפיו . " לא עניינך ! " אלכס התפרצה .
הוא חבט בפרצופה . היא ניסתה לעצור את עצמה , אך לא יכלה . היא התקרבה אליו והחלה להתקיף אותו . לא נתנה לו אפשרות להגיב . אגרופיו פגעו בבטנה , אך זה לא הזיז לה . היא התעלמה מן הכאב . היא המשיכה להתקיף אותו . הוא נצמד לדופן הזירה .היא לא ראתה בעיניים . הוא חבט בפנייה בחזרה , אך היא לא הפסיקה ומהר מאוד התקיפה .
אביה נכנס לתוך האולם והתבונן בהם . הוא לא ראה אף פעם את ביתו נלחמת בצורה כזו . בצורה רצחנית . הוא עלה במהירות לזירה וצעק עליה להפסיק . הוא תפס בזרועה וזאת לא שמה לב וחבטה בפניו גם כן . הוא הבינה מה עשתה והורידה את ידיה .
היא השפילה את ראשה לרגע . " אני- "
" את שותקת . " אביה קטע את דבריה בכעס . היא הביטה בג'קסון ונחרדה . פרצופו היה הרוס .
היא קפצה אחורנית מהבהלה . ג'קסון גיחך .
" מה קרה פה הרגע ? ! " אביה צעק עליהם . " הוא – "אלכס פתחה את פיה .
" לימדתי אותה טכניקה חדשה . " ג'קסון קטע את דבריה .
אביה הביט בשניהם . לבסוף הנהן . " היום את נשארת פה עד 6 . " הוא פקד ויצא מן הבניין . היא הורידה את הכפפות שהיו על ידיה .
אלכס הביטה בג'קסון . " את רואה, את יכלה להתעצבן כשאת רוצה ." הוא חייך .
אלכס ידעה שהוא יכל להגיב . הוא יכל לעצור אותה . אך לא הבינה למה לא עשה זאת .
היא הרגישה יותר טוב . יותר משוחררת .
" תודי שאת מרגישה יותר טוב עכשיו . " הוא אמר לה . חיוך קטן נפרס על פניה .
ג'קסון הוריד את הכפפות מידיו ושטף את פניו מכל הדם .
" קדימה , בואי . " הוא הורה לה והתקדם לכיוון היציאה . " אסור לי לעזוב עכשיו . " היא מלמלה מאחוריו . היא ידעה שאסור לה . אביה בחיים לא יסכים לה לעזוב באמצע אימון חשוב .
" את מוכנה לבוא אחריי ? " הוא ביקש . בלית ברירה היא הלכה אחריו.
הם יצאו מן המכון והתקדמו לעבר הכביש . שם חנתה מכונית שחורה . אחת כזאת שאלכס אף פעם לא תוכל להרשות לעצמה . היא נעצרה .
" רוצה לנהוג ? " ג'קסון שאל כשראה את מבטה . היא הנידה בראשה .
" אין לי רישיון . " היא ענתה בכנות . הוא הנהן והם נכנסו למכונית החדישה .
היא לא ידעה מה היא עושה איתו במכונית . היא סמכה עליו משום מה .

—————–

" למה הבאת אותי לפה ? " היא שאלה אותו באי הבנה כשהגיעו לגלידרייה השכונתית.
" לא יודע. " הוא משך בכתפיו והתיישב . היא התיישבה מולו והביטה סביב .
" איזו גלידה את רוצה ? " הוא שאל אותה . " אני לא-"
" וניל ? יופי . " הוא קם ממקומו במהירות והתקדם לכיוון הקופה . אלכס נאנחה .
הוא חזר עם שתי גלידות בידיו . האחת וניל , והאחרת שוקולד .
הוא הגיש לה את הגלידה והיא לקחה אותה ברצון רב . כבר יותר משנתיים היא לא נגעה בגלידה .
" תודה ." היא מלמלה בשקט . הוא חייך אליה .
" בן כמה אתה ? " היא שאלה והביטה בו ובזיפיו שנחו על פניו.
" עשרים ושמונה ." הוא ענה. היא צדקה . הם אכלו את הגלידה בשקט .
" זו באמת טכניקה ? " היא שאלה לפתע . הוא הרים את מבטו אליה . " מה טכניקה ? " הוא שאל בחיוך קטן . " אתה אמרת לג'ון שלימדת אותי טכניקה חדשה , " היא החלה לומר, " זו באמת טכניקה חדשה לגרום לאנשים להתעצבן ? " היא שאלה ברצינות . הוא הביט בה וצחקק .
" אפשר לומר . " הוא ענה לבסוף . אלכס הייתה מהורהרת . באמת הכל הציק לה בחייה . היא רצתה שינוי .
" את רוצה לשתף ? " הוא שאל בנחמדות . היא היססה .
" אימא שלי נפטרה כשהייתי בת 12 ," היא התחילה לספר בקול חנוק , " מסרטן ." הוא הנהן ונראה מרוכז .
" לאחר שהיא מתה , שקענו בחובות . אין לי מושג איך . לא דיברנו על כך ואני הייתי קטנה מדיי בשביל להבין . " היא לקחה נשימה עמוקה . " ג'ון היה לאחר פרישה . הוא החליט לעשות מעשה והחל לאמן אותי קרוב לגיל שלוש-עשרה . אני בעצם מקור הפרנסה של המשפחה . הוא מאמן אותי , ואני הולכת נלחמת בתחרויות שונות, מנצחת, ומרוויחה קצת כסף . " היא אמרה בכעס .
" את גם לומדת ? " הוא שאל אותה . היא הנהנה וסיפרה לו על הקולג' .
הוא נדהם מסיפורה . " אבל זה לא מספיק . אנחנו עדיין בחובות, והמצב הכספי לא טוב במיוחד . " היא נאנחה .
" איך זה ייתכן ? " הוא שאל , " כמה את מרוויחה בתחרות ? " הוא שאל אותה . היא לא ידעה . אביה מעולם לא טרח לדבר איתה על זה .
" אני.. אני לא יודעת . " היא ענתה במבוכה , " ג'ון דואג לכל זה ." היא הסבירה את עצמה .
ג'קסון הנהן בנוקשות .

———

אלכס חזרה לביתה לאחר שנשארה במכון עד שעה שש . היא גילתה שג'קסון דיי נחמד ולא מאיים כמו שמראהו משדר . היא הכינה ארוחת ערב מהירה לדייב ולשון .
היא התקלחה במהירות והתלבשה . היא הורתה לאחיה להיכנס להתקלח , והשכיבה אותם לישון בשעה תשע .
אלכס נשכבה במיטה וציפתה למחר . מחר היא חוזרת ללמוד .

—————-

אלכס נכנסה דרך כותלי בית הספר ופנתה לחדרה . חדר מספר 217 .
ליזי וקים היו שם , ישבו על מיטה אחת ודיברו . ריכלו .
הן הבחינו באלכס שנכנסה פנימה . הן סיננו לעברה 'היי' קטן וחזרו לרכל.
" אני לא מאמינה שהוא חוזר ! " קים קפצה באושר בזמן שאלכס סידרה את שק האגרוף הקטן שהיה תלוי מעל למיטתה . " אז תתחילי להאמין . ואמרו שהחופשה הזו רק עשתה לו לטוב ." ליזי קרצה לקים בשובבות . אלכס לא הקשיבה לדבריהן ושמה על אוזניה אוזניות עם המוזיקה האהובה עליה . מוזיקת רוק .
היא לקחה את התיק שלה ויצאה מן החדר . היא התקדמה לכיוון השיעור הראשון שלה להיום, היא ידעה שיש לה עוד כשתי דקות עד לצלצול . היא ניסתה להשקיע בלימודים שלה . להיות הטובה ביותר . אך האימונים הקשו עליה לעשות זאת .
היא נכנסה לכיתה והופתעה לגלות שהשיעור שלה התחיל . כנראה שלא מיהרה מספיק .
היא הצטערה ופנתה לאחר השולחנות האחרונים . היא הורידה את האוזניות ודחפה אותן לתיק .
היא הקשיבה להודעותיו של המרצה על מבחנים שונים שיתקיימו בקרוב .
דפיקה נשמעה בדלת ועצרה את דבריו.
דממה שררה בכיתה . עיניו של המרצה הופנו לדלת . היא נפתחה .
בדלת עמד נער כבן 18-19 . הוא חייך בהתנצלות . אלכס זיהתה אותו . הוא היה כ"כ מוכר עבורה.
זה היה אותו בחור שניסה לעזור לה . מבטה הושפל מטה במהירות . היא לא רצתה שיזהה אותה . שיחשוף אותה . הוא הביט במרצה . " אני מצטער . אני חדש כאן . " הוא הסביר את עצמו . המרצה הנהן בקשיחות ובהבנה . הוא הורה לו להתיישב .
הבחור פילס את דרכו דרך הכיסאות . הבנות שלחו לו מבטים מפתים ומזמינים, ניסו לעשות לו עיניים ולחייך בגוזמה . הוא רק חייך בנימוס והתיישב באותה השורה שלה . השורה היחידה שהייתה פנויה . ביניהם הפריד שולחן אחד בודד . דפיקות ליבה התגברו מהחשש שיזהה אותה . היא לא רצתה שידעו על מעשיה . שירחמו , או יפחדו ממנה .
היא התעמקה במחברת שלה ובהקשבה למרצה . היא ניסתה לא לחשוב יותר מדיי על הנער שישב לצידה .
" ובכן , אם מחסירים את הצד הימני מן המשוואה ומכפילים בשניים ומיד לאחר מכן עושים שורש לאותה תוצאה , התשובה תהיה זהה לתרגיל הראשון . " המרצה דיבר ודיבר .
אלכס השפילה את ראשה והחלה לחשוב . מה יהיה בעתיד ? ולמה הכסף שהיא מביאה לא מספיק ?
" גברת מקווין, את איתנו ? " ראשים הסתובבו והביטו בה . היא הרגישה במבטו של הבחור עליה .
אלכס הרימה את ראשה והסתכלה על המרצה . היא הנהנה להסכמה .
" את בטוחה ? אני אמרתי לפתוח את עמוד 714 , ולפתור את תרגיל 3 . עשית את זה ? "
אלכס הביטה בכיתה . היא הבינה שכנראה הייתה עסוקה מדיי במחשבות ולא שמעה אותו . היא הנידה בראשה . " בסדר . אם כך, תישארי היום עד שעה 5 . " הוא אמר בקולו המלחיץ וחזר לפתירת התרגיל. המבטים סובבו בחזרה לכיוון המרצה .
אלכס הבחינה בבחור שהביט בה מהצד וסובבה את פניה לכיוונו . זה בהחלט היה הוא .
עיניו הירוקות, שיערו השחור , תווי פרצופו המושלמים והזיפים הקטנטנים על סנטרו . היא בלעה את רוקה כשהביט בה והחזירה את מבטה למחברת .
אלכס פתחה את הספר באותו עמוד שהמרצה אמר לה והיא החלה לפתור את התרגיל שנראה לה בלתי אפשרי לפתירה .
המבטים מן הצד לא הפסיקו . לבסוף, פתק התעופף לעברה ונחת על שולחנה .
היא כיווצה את גבותיה ולקחה את הפתק בידיה . היא הייתה סקרנית לדעת מה כתוב שם .
היא ידעה שהוא כנראה וכתב לה משהו על אותו היום. לכן, היא קימטה את אותו פתק והניחה בצד שולחנה . היא שמעה את אותו הבחור נאנח .

עוד עשרים דקות אמור להישמע הצלצול המעיד על הפסקה . אלכס התמקדה בשיעור והבינה את כל מה שלימד .
כעבור 20 דקות של חפירות בלתי מופסקות, נשמע הצלצול הצורם . המרצה נפרד מן הכיתה בשלל שיעורי בית ואישר את יציאתם .
אלכס אספה את דבריה במהירות והתקדמה לכיוון היציאה .
" חכי ! " היא שמעה קול גברי מאחוריה . היא לא עצרה ויצאה החוצה . היא התקדמה במהירות לחדרה והניחה את ספרי מתמטיקה על מיטתה .
היא לא הבינה מה אותו בחור רוצה ממנה . היא בסך הכול רצתה שקט . והיא ידעה שזה מצב מסוכן עבורה , הרי היא פה על מלגה . היא לא יכלה להתנהג איך שמתחשק לה .

ההפסקה הסתיימה. אלכס חזרה לאותה כיתה, שם התקיים המשך השיעור הקודם .
היא נכנסה לכיתה והתיישבה באותו מקום קבוע . התלמידים נכנסו וחיכו למרצה .
הדלת נפתחה והבחור מאותו יום נכנס דרכה בביטחון . הוא חייך לכמה בנות שהביטו בו כמושא הערצה וצעד לעבר השולחנות .
מבטה של אלכס הושפל מטה ברגע שהסתכל עליה . היא העמידה פנים שהיא כותבת משהו חשוב במחברתה, אך היא בסך הכל ציירה את זירת האימונים ועליה איש גדול שהתגלה כאביה, ונערה בעלת שיער שטני וגלי, שהתגלתה היא עצמה .
הבחור חייך והתיישב לידה . היא מיהרה לסגור את מחברתה כדי להסתיר את הציור שעוד לא סיימה.
המרצה נכנס בדיוק ברגע בו הבחור פתח את פיו במטרה לדבר איתה . הוא נאנח והחל להקשיב למורה .
" אני צריך לדבר איתך . " הוא לחש לעברה . אלכס התעלמה ממנו .
" תחכי לי בסוף השיעור . בבקשה . " הוא ביקש . אלכס לא שקלה זאת לרגע .
" אדון לירק , תישאר לשיחה איתי בסיום השעה הזו. " המרצה אמר בהחרפת פנים וחזר ללמד .
הבחור נאנח בכעס וחזר למחברתו .
אלכס לטשה בו כמה וכמה מבטים . הוא סקרן אותה . הוא היה פשוט יפה-תואר, אחד כזה שקשה להתיק את העיניים ממנו .
כאשר הביט חזרה , היא הסיטה את מבטה ונעה באי נוחות בכיסאה . הוא חייך לעצמו ושתק .