כי מחר חיי יסתיימו אולי… (פרק 8)

אני מתעוררת ומתארגנת, יוצאת לבית הספר, יש מבחן ענק בכימיה.
אני מגיעה לבית הספר ומחפשת את אוליבר, אני חייבת למצוא אותו.
אני נכנסת לכיתה ומגלה שם את אמנדה, וכמובן שגם את דבי וטריאנה.
"תראו מי הגיעה. כמה מסיבות תכננת להרוס לי?" שואלת אמנדה.
"איך את לא מתביישת? את בן אדם כל כך שפל ורדוד, ואני מרחמת עלייך" אני אומרת לאט ובשקט.
כי מסתכלת על דבי וטריאנה במבט של איבדתי-את-הכבוד-שלי-מה-לעשות ואז אומרת: "איזה שקרנית את"
זהו?
זה הכי חזק שיצא לה?
"את מסכנה" אני אומרת ויוצאת, ולפני שאני יוצאת היא אומרת: "את בעצמך"
ברור שהיא מרגישה מאויימת, אבל בחייך, תעזבי!!
אני נשארת ליד דלת הכיתה, ואז אני נזכרת שלאוליבר יש שיעור מתמטיקה, אז אני רצה לכיתת המתמטיקה ובאמת רואה אותו.
"אוליבר!" אני קוראת לו, הוא מדבר עם סטפני, אבל מסתכל עליי ומנופף לי.
סטפני מסתובבת, רואה אותי ומהר נכנסת לכיתה.
"היי" אני אומרת.
"יש שיעור אני חייב ללכת" הוא אומר ונכנס לכיתה בדיוק כשמבחין במורה שמאחוריי.
אני רצה לכיתתי, ומאחרת.

***
אני הולכת לביתי, כל כך מיואשת!!
'הדבר שאני ישלוף מהתיק הוא המפתח לאושר שלי!' אני מחליטה ומכניסה את ידי לתיקי.
בקבוקון הנצנצים שהביאה לי סטפני? זה המפתח לאושר שלי?
אני דוחפת אותו בחזרה לתיק וממשיכה ללכת לביתי, ואני רואה את אוליבר בדרך, עם סטפני.
באמת, הייתי בטוחה שהוא בענייו שלי, אתה ממש לא החלטי!!!
אני הולכת אליהם ונכנסת באמצע.
"היי" אני אומרת.
"היי" עונה אוליבר.
"נו סטפני, אני מצטערת שכעסתי עלייך, הייתי בעצבים" אני אומרת לה.
"אבל אני חברה שלך! לא כל פעם שאני בעצבים אני שוכחת את כל מה שעשית בשבילי!" היא עונה לי, והיא מתחילה לבכות.
"אני חושב שזה ביניכן" אוליבר אומר ומתחיל להאיץ.
"תישאר!" שתינו אומרות בו זמנית ומושכות אותו בינינו.
"דיי בנות, אתן חברות טובות. חבל שתבזבזו את זה על שטויות!" אוליבר אומר.
"אני חברה טובה. היא לא!!" אומרת סטפני.
"ומה איתי? שאת לא לצידי בזמנים הכי קשים שלי?" אני שואלת.
"עופי מכאן כבר!!" אומרת סטפני ומתחילה לרוץ.
"מה יש לה?" שואל אוליבר.
"תראה! המסטיק שלה על הרצפה!" אני אומרת.
"סטפני בלי מסטיק עכשיו!" הוא אומר וישר מחייך ואומר: "גדול!"
הוא מרביץ לעצמו בראש ואומר: "אוי! בואי, יש לי משהו להראות לך" והוא מושך אותי לרחוב שלו, רחוב חדש.
בניינם לבנים מאבנים מסותתות יפות, הם גבוהים.
"כמה קומות יש בבניין שלך?" שואל.
"20" עונה ואז אנחנו נכנסים לבפנים.
"קנינו את דירת הגג, אז זה ממש מגניב" הוא אומר ואנחנו עולים.
המרפסת שלו אדירה, ויש גדר קטנה שמפרידה, ומשב רוח חזק נושב על פנינו.
"איזה מגניב להסתכל למטה" אני אומרת.
"נכון" הוא עונה.
"אני צריכה ללכת, להכין לאחי אוכל" אני אומרת והולכת.
"למה?" הוא שואל.
"אמרתי כבר, להכין לאחי אוכל" אני אומרת ומתיישבת.
בראשי עוברות מחשבות ואני מתחילה לבכות.
"ניפגש אחר הצהריים" אני אומרת והולכת מהר.

***

אני משועממת, נכנסת לאינסטגרם.
אני לא מאמינה למה שאני רואה.
דבי העלתה תמונה שהיא עושה אצבע שלישית ותייגה אותי.
גם טריאנה, אמנדה, טרנס, והמון המון ילדים. ביניהם גם אנג'ל ושון, וסטפני.