למה?

אני רוצה אותך פעם לבד. בלי כל מעגל החברים הזה שלך, זה שגורם לכל הפוזה שלך לצאת החוצה. שתהיה אתה, אמיתי, כמו שהיית אז, בפעמים שדיברנו רק אתה ואני לבד.
אתה יודע, אם יש משהו שממכר אותי אצל בנים, זה חיוך. והחיוך שלך? הכי ממכר שיש… שבוע? שבועיים? כמה זמן אנחנו לא מדברים כבר? לא יודעת.. זה נראה לי כמו נצח. אתה חסר לי. מאוד. באמת הייתי מוכנה לתת לך הכל.
אם היית יושב איתי פעם לשיחה, אבל באמת אתה, בלי כל הפוזה הזו שלא אכפת לך ושאין לך רגשות ושהכל מבחינתך זה סטוץ מתמשך.. היו לי המון דברים לומר לך.
זה אידיוטי אוקיי? ואולי אני מדמיינת פה כימיה ביננו. אבל אני אף פעם לא טועה בזה. מה גם שלפי מה שידוע לי, אתה מזל עקרב, ורוב האנשים הכי קרובים אליי בחיים הם מזל עקרב- אלא אם כן אני טועה ואתה לא עקרב.
אבל דוגרי, עכשיו אתה בינך לבין עצמך, לפחות עם עצמך תהיה אמיתי. למה התעצבנת אז? בשישי ההוא שרבנו? למה הציק לך שאתה לא שמור אצלי? למה דווקה כשאני צחקתי התעצבנת ועל ההיא שצחקה לא התעצבנת? אותה לא קיללת? למה התעצבנת עליי בחמישי ההוא שאמרתי שהייתה לי יומולדת מדהימה ואז אמרת לי סתמי?
ועזוב את כל זה.
כשאמרתי שאני מעוניינת בך, דאגת להסביר לי טוב מאוד שאתה לא בעניין. ושחררתי.
ואז חזרת.
אתה התקשרת א-ל-י בערב ההוא שחשבת שאני עם עדן, ושאלת אותי איפה אנחנו, וכשאמרתי לך שאני בבית ושעדן עם חבר שלה, דמיינתי כששמעתי אכזבה בקולך?
אתה שלחתי אליי הודעות, מהקבוצה ההיא, לפני שהתחלנו לעבוד ביחד בכלל. לא ככה? אני השתדלתי מאוד, והיא לי קשה לא לענות לך אפילו בקבוצה. ואז אתה שלחת אליי הודעה.
ויש מצב שדמיינתי בעוד כמה פעמים שאתה זה ששלח אלי הודעה, שאתה זה שחידש את הקשר?
אז למה? באמת למה? אם לא היית מעוניין בי, מה הקטע? אפילו ידידים לא היינו לפני, ככה שזה לא הגיוני שפשוט רצית לחזור להיות ידידים. אם באמת לא רצית שנהיה בקשר, למה? למה חידשת את הקשר?
אני יכולה לומר מנסיון, שאנשים שרצו אותי ושאמרתי להם לא, ניתקתי איתם קשר איתם קשר. גם מבחינת זה שאני יודעת שתמיד הם ימשיכו לרצות אותי, וזה מעיק וגם מבחינת הפאדיחה.
אותך אני לא בדיוק מבינה..
יש לי אלף ואחת דברים לומר לך וזה משגע אותי.. אלף ואחת מחשבות.. כל זה? זה חלק פצפון ממה שיש לי לומר לך.. והייתי חייבת שתדע את זה.