שכונה פרק 6

"למה את מתנשפת?" שאל בציחקוק
"רצתי מרתון,מה אתה רוצה?" שאלתי בעצבים
"לא השתנת בכלל"
-שתקתי
"אז..מה קורה" ניסה לפתח שיחה
"מה אתה רוצה?" שאלתי בשקט
"ישירה אה?" שאל
"כניראה" אמרתי
"מה זה היובש הזה? הרבה זמן לא דיברנו את לא מתגעגעת?" שאל
"לא" עניתי
"שקר נודר" אמר..ו..הוא למעשה צדק. אבל המשכתי הלאה אין טעם להיתקע בעבר
"טוב אם אין לך מה להגיד אני מנתקת" אמרתי.
"דקה,אממ..אני כן רוצה לדבר איתך"אמר
"דבר","אני רוצה שניפגש ונדבר על הכל לא ככה בפלאפון" אמר
"אני לא חושבת שכדאי" הסברתי,התחלתי להיזכר בו, בחיבוקים שלו ,בעניים החומות הגדולות שלו,בנשיקות שלו,בבגידה שלו,בבכי שלי,בשריטות העמוקות שעל הבטן שלי,הסכין שלו.
"באמת שאני רוצה שניפגש,את לא מבינה עד כמה"
"אני לא יודעת" אמרתי
"אני מתחנן".שמעתי את קולו השקט,השבור אולי הוא באמת מצטער?
"בבקשה" אמר..הרגשתי את ליבי עוד דקה יוצא מהמקום. לקחתי נשימה עמוקה שמילאה את הריאות באוויר.."אוקי" השבתי
"אז בשש במקום הקבוע?"
"כן"
"טוב ביי ו..תודה יפתי" אמר וניתק ישר. שכבתי על גבי במיטה ונתתי לרגשות ולזיכרונות לצוף
***פלאשבק***
התנשקנו על המיטה שלו,זרמים עברו בגופי..הנשיקה הייתה כל כך לוהטת עם המון תשוקה.
ידו הגדולה נגעה ברגל שלי והעבירה בי רטטים..הרגשתי צמרמורות שבחיים לא הרגשתי .
ידו תאט לאט העלתה לי את השמלה כלפי מעלה "אממ אושר" אמרתי והתנתקתי מהנשיקה
הוא הסתכל עלי מבמט לא מבין
"אני.." התחלתי לגמגם. הוא ירד מעלי וישב לידי.ראיתי בעניים שלו שהוא עצבני
"מצטערת לחשתי
"ארבע חודשים" מילמל לעצמו
"מה?" שאלתי
"ארבע חודשים לא הכרחתי אותך לעשות את זה" "אני מצטערת" הרגשתי דמעה קטנה על הלחי וניגבתי אותה מהר
"אין לך על מה" אמר..היה שקט,שקט שלא אהבתי במיוחד..
"אתה בסדר?" שאלתי
-לא ענה
"אתה חייב להבין שאני עדיין לא מוכנה..זה.." שתקתי הבנתי שאין טעם
הוא גם שתק..פחדתי..והוא צריך להבין אותי
"טוב אני אלך" אמרתי ובעלתי את רוקי בכבדות
"ביי" אמרתי בשקט ונתתי לו נשיקה על הלחי והלכתי לביתי.
מה שלא ידעתי שבאותו יום..במשך חודשים..הוא בגד בי. ולא סתם בגד..בגד עם מישהי שאני לא סובלת "קטיה"..זה השם שלה (אם אני יוצאת בקטע זה גזענית כלפי הרוסים אז סליחה מראש). שרמוטה זונה לא סובלת אותה..ואושר..האושר שלי הלך אליה במשך חודשים הזדיין איתה ואני לא ידעתי מכלום. עד שעומר קלט אותם ביחד יום אחד וחקר וכשגילה כמה זמן הם ביחד הוא פוצץ לו את הפרצוף,אבל ממש.
ואז התחילו הנקמות, אושר היה עוקב אחרי, מנסה לנשק אותי בכוח..ומאותו רגע למדתי להגן על עצמי אז אם הוא היה בא אלי הייתי מרביצה לו ובורחת. הפעם אם זה יקרה שוב אני יהיה מוכנה. והפעם אני לא אברח