מעשיות השועל

השועל פלאק היה שועל תחמן שהיה מהלך כל יום ביער. יום אחד היה רעב, והלך לו ביער וראה לו ארנבת טעימה. מיד רצה לטרוף אותה אבל עצר כיוון שראה שהצבוע אכל אותה.
מיד כעס השועל על מעשה הצבוע, והחליט להתלונן על כך אצל מלך היער, האריה.
הלך אל האריה וסיפר לו על בעייתו.
"מלכי הנחמד וה… שולט," אמר השועל "נתקלתי בבעיה"
"ספר לי, אני שומע" אמר האריה
"אני הלכתי לתומי ביער, רעב, וראיתי ארנבת טעימה למראה, והצבוע אכל אותה!"
"בסדר" אמר האריה
"מה בסדר?" שאל השועל
"בסדר, אחשוב על פתרון עד מחר בבוקר, מחר בבוקר בוא אליי ואספר לך על הפתרון שאחשוב עליו" אמר האריה והשועל הלך וחיכה וחיכה עד ליום שלמחרת.
למחרת הלך אל האריה ושאל על מה חשב.
האריה סיפר לו:
"חשבתי לי על רעיון מצוין, אדון שועל"
"אני שומע, אדון אריה, אני שומע" אמר השועל
"בפעם הבאה שתראה ארנבת טעימה למראה והצבוע עומד לאכול אותה תיקח שמיכה ותכסה איתה את הארנבת"
"למה?" שאל השועל
"כך הארנבת תוסתר והצבוע לא יראה אותה!" צחק האריה
"כן, אבל אז איך אוכל לאכול אותה!? לא, זה לא רעיון טוב, תחשוב על רעיון יותר טוב…" ושניהם חשבו עד שעלה בראשו של השועל רעיון:
"מה אם אני פשוט אשיג ארנבת נוספת ואביא אותה לצבוע כך ששנינו נאכל ארנבות?" הציע השועל
"לא, לא, לא!" שלל מיד האריה "לא רעיון טוב"
"וכי למה?" שאל השועל
"אם תביא ארנבת נוספת לצבוע, הצבוע יבין שאתה יודע איפה יש הרבה ארנבות, יעקוב אחריך, ויאכל את הארנבת שלך! זה לא רעיון טוב, נחשוב על רעיון אחר".
חשבו השניים עד הלילה אבל לא עלה בראשם שום רעיון, אבל נהייו פתאום רעבים, אז הלכו לאכול.
שניהם ראו שתי ארנבות על האדמה, והתקרבו אליהן כדי לאכול אותן, וראו גם את הצבוע מתקרב אליהן.
"היי אתה!" קרא השועל "עצור! הארנבות האלה הן שלנו!!"
"לא, הן שלי!!" צרח הצבוע
"שלנו!" צרח האריה
"שלי!!" צרח הצבוע.
אף אחד מהם לא שם לב, שבזמן שרבו, שתי הארנבות ברחו בשקט, בלי ששמו לב.

מה מוסר ההשכל?
לפעמים כדאי פשוט לקחת, מאשר להתווכח על מי לוקח את מה.