שכונה פרק 15

**אוקי אז ככה,לפני הפרק יש מספר הודעות
1. זאת הפעם השנייה שאני מעלה את הפרק ומקווה שהוא אכן יעלה לאתר בלי בעיה!
2. אני מנסה להגיב למספר סיפורים שאני קוראת באתר אבל זה לא נותן להגיב (דרך האפליקציה) אם למישהו יש דרך לעזור אני אשמח!!!
3. ביום ראשון (בעזרת ה') יהיה לי בגרות במתמטיקה.לכן לא העלתי בזמן הזה הרבה פרקים ואני מקווה שאחרי הבגרות אמשיך לעלות בתדירות גבוהה…אני מתפללת שאני יעבור את הבגרות המלחיצה אז תתפללו יחד איתי כדי לא להישאר בקיץ ולעשות שוב את הבחינה
בתודה ענקית לקוראים שלי -רוני❤-
*********
אחרי שסיפרתי לעדן הכל והוא עזר לי קצת להאיר את העניים לדרך הנכונה התחלנו לנקות את הבית, בכל זאת לא כל יום זה יום שישי.
"כן אמא" אצרתי בייאוש. זה הזמן להתאבד כי היא הולכת לקרוע לי את התחת. נכנסתי לחדר להחליף לבגדים נוחים יותר.
הסתכלתי על הארון שלי. אם אפשר לקרוא לזה בכלל ארון בקושי רואים אותו מרוב בלאגן,אבל ככה אני אוהבת.
שמתי מכנס רחב אפור וארוך,גופייה קצרה לבנה, כפכפים. ככה הכי כיף לנקות. עשיתי בשיער גולגול מרושל ויצאתי מהחדר.
שמתי דיסק בסלון של כל השירים היפים מ'אמ-טי-וי' וחיברתי את המערכת וכמובן שהגברתי עד שהאוזניים מתפוצצים.
אמא במטבח-ירין הדבה עדיין בלימודים וכשהיא תחזור היא תיהיה עם הכביסה-הקטנים מסדרים את החדר שלהם והצעצועים ואני החדר שלי וסלון. בפק"ל.
ניקיתי אבק במזנון וסידרתי אותו מחדש,החלפתי מפה של השולחן ולקחתי מהטבח חומר לניקוי חלונות ולקחתי גם נייר סופג ביד השנייה. התחלתי להשפריץ על החלון ולנגב אותו חזק.
שמעתי דפיקות חלשות,הפסקתי לרגע את המוזיקה והלכתי לכיון הדלת
"היי" אמר די בשוק.אסף עמד מול הדלת עם החיוך היפה שלו. עם החולצת טריקו הלבנה שלו והבושם שלו..פאק אני מסריחה מאקונומיקה!
"היי"אמרתי במבושה
"יפה לך" אמר מנסה לא לצחוק
"תודה,רוצה להיכנס?" שאלתי ופתחתי עוד טיפה את הדלת
"לא.אנחנו צריכים לדבר..עכשיו" אמר רציני
"עכשיו?" הייתי בשוק מקווצת את הגבות שלי
"עכשיו" אמר בהחלטיות..אוקי..
"רק דקה אני צריכה להתארגן" אמרתי וסגרתי את הדלת
"אופס,תכנס" התנצלתי בפניו במבוכה. גררתי אותו לסלון והחזרתי בזיריזות את הדברים ונכנסתי לחדר. לקחתי חולצת בטן לבנה חלקה שהיא קצרה ולקחתי מעל אוברול כחול ג'ינס עם מעט קרעים שגם הוא קצר. כמו שורט.
לבשתי זריז,שמתי מעט סומק ובושם ויצאתי. אנשים אומרים לי לא להשתמש ברימל כי הריסים שלי ארוכות,מאוד וזה רק יהרוס אותם.
"מוכנה" אמרתי נעמדת מולו
"בואי" אמר והושיט את ידו הגדולה. הושטתי כנגנו את ידי וידו עטפה אותה בחום ורכות.
"אהה שנייה" אמרתי בכניסה לדלת. רצתי במהירות לחדר של עדן ו..התנגשתי בקיר שליד הדלת שלו.
שיפשפתי את מצחי בעצבנות מנסה להקל על הכאב במצח. יותר מפגרת ממני אין!
"עדן"אמרתי כשפתחתי את הדלת שלו,הוא היה רק עם בוקסר במיטה
"אה?" שאל והסתכל עלי
התקדמתי לעברו והתכופפתי בקטנה. "אסף הגיע והוא רוצה שנדבר" אמרתי,השפלתי את עני אל הריצפה מביטה בנקודה לא ברורה
"נו זה מעולה" אמר
"אני מפחדת,מה להגיד לו,אולי הוא לא אוהב אותי?" אמרתי,הרגשתי כבר את הדמעות חונקות את גרוני
"תשמעי" אמר ועבר למצב ישיבה "את אוהבת אותו?" שאל ומחכה לתשובתי
"כן" השבתי בהחלטיות גמורה
"אז תגידי לו וזהו,את ילדה מיוחדת, יפה ומצחיקה אין אחד בעולם שלא יתאהב בך" השיב וליטף את הלחי שלי ברוגע ונעימות
"תודה"אמרתי והבאתי לו חיבוק גדול
"תגידי איפה אסף,אני מקווה שלא ייבשת אותו" שמעתי אותו ממלמל מבעד לחיבוק
"שיט,טוב עדן ביי תודה חולה עלייך" צעקתי בעודי רצה במסדרון לעבר אסף.
"אסף" הגאתי את שמו מעט מעוצבנת,הוא התחיל לשחק לי מונופול עם התאומים
"מה אני קורע אותם" אמר וזורק את הקוביות על לוח המשחק
"נו אסף" התחננתי
"טוב" נכנע ועזב אותם לשחק.
ירדנו במורד הבניין,מדרגה אחר מדרגה הסנפתי את הבושם שלו..הממכר הזה
"אז מה רצית?" היה לי את האומץ לשאול
"להגיד משהו" אמר והמשיך לצעוד לעבר הלוא נודע
"מה זה המשהו הזה?"
"תכף תדעי" ענה בסקרנות
"לפחות תגיד לאן אנחנו הולכים" הצעתי
"אוקי"השיב
"אתה מתכוון להגיד?" שאלתי עצבנית לאחר מספר שניות.
"אה עכשיו?" שאל והוא הסתכל עלי. נעמדתי במקומי משלבת את ידי כמו תינוקת קטנה
"נו בואי כבר עצבן" אמר ומשך את ידי השמאלית וגרר אותי לעבר הגגות המחוברים בין הבניינים
מילמלתי לעצמי כמה שהחיים שלי חרא ושאני חייבת להגיד לו שאני אוהבת אותו שיבין את זה ויפסיק לגרור אותי ברחבי העיר כיאילו אני לא יודעת מה
עלינו לגג ועמדנו לפני הדלת
"תקחי נשימה עמוקה" הציע ועשיתי כדבריו
"ושתעדי,כל קשר זה למציאות הוא מקרי בהחלט" אמר בקריצה ופתח את הדלת הגדולה.