גלגולו של אותלו פרק 2

את הרעיון של מכירת השוקולדים הציע אבא של אמילי אחרי שהחליטה להפסיק לבקש ממנו כסף. בינתיים היא מכרה שתי קופסאות בעשרה דולר לאחת. בכל זאת, שוקולד ביתי אינו עסק זול. אולי יום אחד היא תפתח חנות. על השם חשבה בלי סוף בזמן שניסתה לפתור תרגילים במתמטיקה לקראת המבחן שהיה למחרת.
"מכוערת!" מישהו קרא לה. יש רק אדם אחד בכל העולם שיכול לצעוק לה "מכוערת" באמצע הספריה, זהו לא אחר מאשר ליאם. החבר הכי טוב שלה.
היא זוכרת את הימים האלה שהיו שניהם אחד עם השני- שני ילדים קטנים וביישנים חסרי חברים שיושבים בשולחן הבודד האחרון, כי ליאם לא רצה לשבת ליד דין, שהיה עז הילד הכי שמן בכיתה.
"מי את?" היא שאל אותה. הוא היה אז בן חמש
"קוראים לי אמילי טרו" השיבה אמילי "אתה?"
"ליאם הייד" הוא אמר.
מאז אותו יום הם הפכו להיות החברים הכי טובים, היא הייתה הראשונה בעולם שיכל לספר לה את כל האמת עליו, כולל התכניות שלו שיהיו קשות לבשורה.
"אני לא מצליחה להתרכז" היא לחשה כשהוא התיישב לידה "יש לי מבחן מחר, וכל מה שאני חושבת עליו הוא על העדיין-לא-עסק שלי."
"לגיטימי" היא צחק "למי אכפת ממתמטיקה כשיש קונדיטורית כזאת מושלמת?"
היא צחקה והוא צחק.
"עדיין לא נתת לי לטעום את הפרלינים שלך בכלל." הוא אמר
"אוי שיט נכון! הבאתי לך שניים, תגיד לי מה יותר טעים, עם התות או המנטה."
"את יודעת שיש לי חרא של חוש טעם!" הוא צחק "ברור שאני אבחר בתותים."
"דווקא אני אוהבת אותם יותר מהמנטה, אבל צריך לפנות לכלל הקהל." היא אמרה בזמן שהושיטה לו את הפרלין.
"בואי נאכל אותו ביחד!" הוא הציע
"לא, די, אכלתי אתמול כל כך הרבה שעליתי מידה."
"אל תגזימי! את רזה כמו סוכריה על מקל!"
"אבל הקצה שלה ממש מנופך"
"כמו הראש שלך"
"אתה חבר חרא"
"אני יודע"
והם לא הפסיקו לצחוק. "בוא אני אאכיל אותך," היא אמרה "בתור עונש!"
ליאם שנא את הרעיון הזה ,שמישהו יאכיל אותך. יום אחרי יום, כשאמא יושבת ומאכילה אותה באוכל רך, אתה לא יכול להסתכל על גבינה או לחשוב על אנשים שמאכילים אותך.
"לא! את מרושעת!" הוא אמר ופתח את הפה, לרגע לא היה אכפת לו. הוא לא יודע למה.
היא הכניסה לא את השוקולד לפה, והוא התענג על כל שנייה.

****
באותו הערב שכב רון במיטה, לאחר שחטף כאב ראש באותו אחר הצהריים. החום שלו עלה ואימו החליטה להשאיר אותו בבית. הוא עצם את עיניו בדיוק שהטלפון שלו צלצל. 5 תמונות ממספר לא מזוהה, תמונות של אמילי וליאם, ברגעים "אינטימיים" בספריה.
מישהו מנסה להוכיח לו משהו שקרי, אבל הוא לא יכל שלא לחשוב על זה.