מעגל החיים
וכשהתחושה של הכישלון שוב אופפת אותך והזיכרונות לגבי העבר של "פעם הכל היה בסדר" מתחלפים בחדשים, אתה מוצא עצמך שקוע עמוק בבוץ טובעני ותוהה האם יש עוד טעם לחיים.
והמחנק בגרון שמתהדק בשניות ולא נותן מרגוע כלל, מוביל אותך בשביל המוכר לאותה שאלה מסתורית וסתמית – איך ממשיכים ככה בכלל?
בד בבד, בזמן ההתחבטות המייאשת שמבזבזת את זמנך היקר, מבעד לחלון חדרך נשמע לו רחש טבעי ומוכר. ולמרות הצפייה בגשם הזלעפות שמעצים את התחושה של הכישלון והאובדן, ומראה העץ השפוף שעליו נשרו כליל ואיבדו את צבעם המעודן; ורוח הפרצים שנושבת ומוציאה אותך מריכוזך העלום בחדר, בסופו של דבר הם אלו שמוכיחים לך שהכל יהיה בסדר.
תגובות (1)
היי דידישה!
ראשית, חשוב לי שתדעי שממש אהבתי את הקטע הקצר הזה! החריזה נותנת עוד עניין לקטע ובלי קשר התוכן נכון ואמיתי. כמו שאומרים – קצר ולעניין!
המשיכי כך