דרקון אמיתי פרק 11

הוא הסתובב בחדר כמו משוגע, הלוך-חזור, אך הוא עצר גם, כל כמה שניות הוא הביט עלי כאילו אני פצצה, בעיקרון הבנתי אותו, גם אני נבהלתי, זה היה מפחיד, משהו השתלט עלי, משהו השתמש בגוף שלי, הדבר היחיד שידעתי זה שבפעם הראשונה שסיראלה הסתכלה עליו, על הגוף שלי, היא צרחה משהו על השם נא-גבו, כנראה שזה מה שהשתלט עלי. סיראלה נשלחה לקרוא למישהי בשם ג'יט. נמאס לי, כמו שהוא היה גם אני הפכתי לפקעת עצבים, הייתי חייב לקבל תשובות, "מה קר…" ניסיתי לאמר אך הוא סתם לי את הפה. "עד שהיא לא תגיע ותברר את כל העניין הזה אתה לא עושה כלום… אתה רק יושב ושותק!", הבטתי בו במבט כועס ושילבתי את הידיים שלי.
הדלת נפתחה במהירות, בחורה זקנה מלאת קפלים טרקה את הדלת ונכנסה בסערה, היא הייתה כועסת, "מה היה כל כך דחוף שהוצאת אותי מהמדיטציה שלי?!? אתה יודע שאני לא יכולה שלא לעשות זה! אתה יודע למה זה יוביל…" היא אמרה בעצבים.
"תסתמי את הפה!" הוא אמר, היא נרתעה לאחור, היא הייתה מופתעת מצורת הדיבור שלו, אני גם, הוא היה נראה לי כמו יצור נחמד ונעים, אני משער שאנשי הזאב הם לא יצורים קלים להבנה. "אני רוצה הסברים ואני רוצה אותם עכשיו…! את חייבת לי את זה!" הוא אמר.
"אני לא חייבת לך שום דבר!" היא מחתה בכעס.
"אה כן? ביקשת ממנו לעקוב אחריו, רצית שנשמור על ילד, לא הבנתי למה, אבל עשיתי זאת כי אני מכבד אותך! אני סומך עליך! אבל עד כאן! את חייבת לי את זה. לפני ארבע שנים בערך הרגשת משהו, זה דני, השאלה שלי הוא מה בדיוק הרגשת, איך נא-גבו הגיע הנה? ועוד בתור בין אנוש, משהו קורה פה, ואני חייב להבין את זה!".
היא הורידה את ראשה לאדמה, יכולתי להרגיש את הבילבול שלה, "הרגשתי בישות בכוכב אחר שמכילה בתוכה אנרגייה אגדית, ואני מדברת על אגדית ביחס לבין אנוש! הרגשתי לפני יותר משש שנים, יכולתי להרגיש אותו מתקשר עם יצורים מהעולם שלנו…" דאגלו,, זה היה ברור "ואחרי שהוא עבר לאובודו נטה הצלחתי לגלות שזה הילד הזה והצלחתי לעקוב אחרי חתימת האנרגיה העצומה שלו, לא יכולתי להשאיר דבר כזה חשוף ללא השגחה וחקירה מתמדת. אבל אחרי כחצי שנה מישהו חסם אותי ולא הצלחתי לראות אותו יותר ולכן שלחתי אתכם" היא אמרה. בוסקר החזיק את הראש שלו והסתובב בחדר, לבסוף הוא הוריד אותן והסתובב אליה חזרה "חתימת אנרגיה ועוד איך… את יודעת שבן האנוש הקטן הזה מחזיק בדרקון הפנימי? נא-גבו, אפילו שכלאנו אותו! הילד הזה ממש חזק, הוא הצליח לזמן אותו בלי ידע אפילו!" היא פערה את פיה, היא השתתקה, היא לא ידעה מה לענות לו. ואז היא לחשה לעצמה "אבל איך זה הגיוני? הרי חתמנו את הכוח שלו. וגם אם הוא חזר איך דני עדיין כאן ואם הוא שרד את זה איך הוא לא עושה כל רע… " היא התיישבה מבולבלת.
"מצטער אבל אני חייב לדבר, אני מוכן להתעלם מזה שמסתבר שכבר ארבע שנים ויותר אתם עוקבים אחרי, ככה אתם יודעים מה השם שלי וככה אתה הגעתם אלי מלכתחילה, סיראלה לא סתם ביקשה את עזרתי אני כנראה היחיד שהיא הכירה משם, אבל הקטע הוא שאני צריך להבין מה קורה פה! בבקשה!" אמרתי בנימה מתחננת, שלושתם ישבו מבולבלים. מה שזה לא יהיה הם מפחדים מהיצור ששלט בגוף שלי, ממש פוחדים, אפשר לחשוב שאני לא הראשון שהוא נכנס אליו. הם הביטו שוב אחד בשני אך סיראלה הייתה נחושה בדעתה שאיני מרושע ומיד נתנה את רשותה, ג'יט הצטרפה אליה גם כן ואחרי ששניהן הסכימו בוסקר הסכים גם הוא בעל כורחו להסביר לי על מה שהם דיברו "דני אתה היצור המסוכן ביותר שנכתב איי פעם בדפי ההיסטוריה" אמרה ג'יט.