בראשית עולם – פרק 1

היי , קוראים לי לידר לוי .
אני בת 17 .
עברתי קורס משפטים וחקירה פלילית שנמשך שלוש שנים בתל אביב וסיימתי אותו בהצטיינות .
היום אני חוזרת לבית שלי , שגדלתי בו , חוזרת למשפחה שלי ולחברה הכי טובה שלי .
יש לי שיער חום חזק ארוך עד כמעט סוף הגב , הוא חלק אך מסתיים בתלתלים זהובים .
העיניים שלי בצבע חום חזק שלרוב מטעה ונראה שחור .
אני לא מאמינה בשלום , לדעתי אי סדר זה הטבע של האדם .
אני גם לא סומכת על אף אחד , אני לא צריכה את זה , יש לי את עמית שהיא הבן אדם היחיד בעולם שאני סומכת עליו . יש כאלה שיגידו שאני נחש , שאני עושה הכל כדי להגיע למטרה שלי . הם צודקים , אני יעשה הכל בשביל האמת .
להגיד את האמת , אני לא תמימה . אני יקריב את עצמי כדי לקבל את מה שאני רוצה .
אני יודעת לנצל את היתרונות שבי ולהתגבר על החסרונות שבי . אני לא מאלה שכדי לסמוך עלייהן . לא באתי לפה כדי לזכות בחברים או להכיר אנשים חדשים , באתי לפה כדי למצוא את מה שאף אחד לא מצא לפני שלוש שנים .

~ נקודת המבט של לידר ~

עוד עשר דקות אני יהיה באשקלון .
אוקי , אני אצליח , אני יודעת שאני אצליח .
ללכת לפי החוקים ויהיה בסדר .
לא אמון , לא רגשות , ריכוז , בסוף כולם בוגדים .
התמקדות במטרה זה חוק ראשון אצלי , אני חייבת למצוא את התשובה ושום דבר אחר לא חשוב .
" הלו "
" אני בכניסה לעיר " אמרתי לעמית בפלאפון
" יואוו לידי ! תבואי כבר ! " היא צעקה וחייכתי לעצמי
" אני בדרך " אמרתי וניתקתי

עמדתי מול הדלת הלבנה הגדולה ונשמתי עמוק .
צעדתי אלייה ודפקתי קלות , צעדים נשמעו מצידה השני והדלת נפתחה .
עמית קפצה עליי בחיבוק ודמעת געגוע ברחה מעיני .
" לא השתנית בכלל " צחקתי וחיבקתי אותה בחוזקה .
" פצצה שלי איזה כוסית נהיית " היא חנקה אותי " תשחררי אותיי " צחקתי בקושי והיא שיחררה אותי וצחקה .
" אני צריכה ללכת לבית לפרוק את הדברים שלי " אמרתי והיא התבאסה " אבל תבואי אחרי זה " היא חייכה חיוך קטן וקרצה , הנהנתי וחזרתי למכונית שלי .

הגעתי הבייתה , ההורים שלי התרגשו לראות אותי ואני אותם .
הכל היה מעולה , פרקתי את הדברים שלי בחדר הישן שלי שתמיד אהבתי והלכתי לעשות קניות עם עמית . אני חוזרת מחר ללמוד בתיכון שלמדתי בו לפני שלוש שנים ,
אז אני צריכה חולצות וכל מיני בגדים יפים שאני אראה בקניון .
מקווה שהכל יהיה טוב .