אני ואתה זה לנצח פרק 2

"היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת ללירוני."
ראיתי את אימא ואבא עומדים מולי ושרים לי והם החזיקו עוגה והמון מתנות.
קפצתי עליהם וחבקתי אותם חזק.
פתאום אבא שלי התחיל להיעלם .
קודם היד ואז הרגל ואז כבר לא ראו אותו צרחתי ובכיתי אבל זה לא עזר………………………………………………………
קמתי בבהלה "זה היה חלום מילמלתי לעצמי."
אוף, זה לא פעם ראשונה שאני חולמת את החלום הזה.
רק מה שמיוחד בו זה שהיום באמת יש לי יום הולדת,
היום אני כבר בת 16.
צלצול הטלפון קטע את מחשבותיי .
זה היה ליעם.. עניתי.
"יש לך הפתעה מיוחדת, תהיי מוכנה עוד עשרים דקות" אמר מהר וניתק.
"מוזר הילד.."מלמלתי לעצמי והחתלתי להתארגן.
נכנסתי למקלחת שתפתי פנים וצחצחתי שיניים.
ואז יצאתי לחדר והתחלתי להתלבש לבשתי חולצה שחורה ג'ינס עם קרעים ונעלי ואנס שחורות.
סירקתי את שיערי השטני והארוך התאפרתי עדין יצאתי למטבח בדרך למטבח ראיתי את אמא שלי בוכה…..עוד פעם.
"אימוש למה את בוכה" אמרתי למרות שידעתי וחיבקתי אותה חזק חזק
"לא חשוב לירוני" אמרה ונשקה לראשי
"אימוש את יודעת שאני אוהבת אותך" אמרתי לה
והיא חייכה והעיניים שלה נצצו מאושר.
"קחי זה בשבילך, מזל טוב" אמרה ונתנה לי קופסה עם שרשרת וצמיד מזהב.
"תודה" אמרתי ונתתי לה נשיקה.
פתאום נשמעה דפיקה בדלת רצתי ופתחתי,
אלה היו אנאל שירז ליעם ואביר והם עמדו שם עם קופסת שוקולד ומתנה.
"תודה , לא הייתם צריכים " אמרתי .
"היינו היינו" אביר אמר.
"בשבילך הכל" אנאל אמרה.
"תודה" אמרתי עם חיוך דבילי
"טוב בואו אנחנו מאחרים" ליעם הודיע.
"באים באים" אמרתי.
אחרי עשר דקות הגענו וכל אחד הלך לכיתה שלו.
נכנסתי באיחור והמורה צרחה עליי ואמרה שזה לא מעניין אותה שום דבר ושהיא לא רוצה שאני יהיה בשיעור שלה..
אז יצאתי לבחוץ קצת לנשום אוויר.
"עושה בעיות אה." שמעתי קול מוכר , הסתובבתי וראיתי את סהר.
סהר ואני היינו חברים שנה שעברה הוא פגע בי מאוד….. אז נפרדתי ממנו הוא אומר לכולם שהוא נפגע הכי הרבה ושהוא מתגעגע וכל החרא הזה אבל אני לא מאמינה לו.
"מה אתה רוצה?" שאלתי קצת עצבנית.
"מה זה מה אתה רוצה מה כבר שחכת אותי?" אמר וראו עליו שהוא כועס אפילו קצת פגוע
"תעשה טובה , עזוב אותי " אמרתי ובאתי ללכת,
ואז פתאום סהר תפס לי את היד והצמיד אותי אליו.
"ואם לא בא לי לעזוב אותך" אמר והצמיד אותי אליו חזק יותר .
"סהר בבקשה די זה לא מתאים" אמרתי .
הוא רצה להגיד משהו אבל הצלצול קטע אותו .
השתחררתי ממנו מהר ורצתי לכיתה.