סיפורי אהבה מיוחדים
בנות אני מרגישה שהסיפור נהיה משעמם ושכבר אין כל כך מתעניינות כי מתוך 200 צפיות אני מקבלת שלוש תגובות. בקשות? רצונות? טענות? מענות?

תמיד היה אותך- פרק 37

בנות אני מרגישה שהסיפור נהיה משעמם ושכבר אין כל כך מתעניינות כי מתוך 200 צפיות אני מקבלת שלוש תגובות. בקשות? רצונות? טענות? מענות?

פרק 37- ספרי לי על זה
"חיימשלי!!!!!!!!!!!!" נעה רצה אליי בבית הספר.
היא התנפלה עליי בחיבוק חזק.
"היי." אמרתי לה חסרת אוויר.
"נו איך זה קרה? ספרי לי את כל הפרטים אני רוצה לדעת הכל!" היא אמרה בהתלהבות.
"נראלי שאת יותר מתרגשת מזה ממני." הקנטתי אותה כשהיא שילבה את ידה במרפקי.
"אני פשוט מאושרת בשבילך!" היא צהלה.
"נו איך היה?" עומר הופיע מצידי השני כשצעדנו על המדשאה הגדולה.
"איך היה מה?" שאלתי כשהוא שילב גם כן את ידינו.
"הסקס חזרה עם אדיר." הוא דחק בי עם גופו הגדול.
גילגלתי את עיניי.
"סיפרת לו?" פניתי אל נעה.
"מה לא רצית לספר לי?" עומר נעלב בכאילו.
"הייתי מספרת לך פשוט בפעם הבאה שאני מספרת לה משהו הייתי מצפה שהיא תשמור אותו לעצמה ולא תשתף אותו עם כל העולם!"בהתחלה פניתי אל עומר ואחר כך הפניתי את פניי אל נעה שחיוך מטופש מרוח על פניה.
"טוב בואו נחליף נושא. נחשו מה אני קיבלתי." עומר אמר בחיוך ממזרי.
"בתחת?" נעה הקניטה אותו ושלושתינו צחקנו.
"גם, אבל חוץ מזה, הזמנה לגיבוש של סיירת מטכ"ל!" הוא אמר בהתרגשות.
"וואוו!!!!!!!!!!!!" נעה צרחה וחיבקה אותו.
"זה מדהים. מזל טוב." בירכתי אותו גם אני.
מאז שאנחנו מכירים הוא לא מפסיק לדבר על כמה שהוא רוצה להיות מטכ"ליסט. וסוף סוף זה יקרה. אני מקווה.
-יום שישי הבא ארוחה עם ההורים שלי, הולך?
קיבלתי הודעה מאדיר.
-מלחיץ אותי ממש
שלחתי לו בחזרה.
-אל תדאגי. רוני מוסרת שהיא מבטיחה לתמוך בך.
-נשארת איתה בבית היום?
שחלתי לו בצירוף עם סמיילי כועס. כשאני רציתי לבלות את היום במיטה איתו הוא לא נתן
לי.
-חחחח היא חולה אז נשארתי איתה. היא מוסרת שתבואי אחרי בית ספר.
קיבלתי ממנו עוד הודעה שהעלתה לי חיוך על הפנים.
-רק היא רוצה? מה איתך?
-לא רוצה בכלל. אני מנצל אותך רק בשביל הסקס.
חיוכי רק גדל מהשקר שלו.
-אה באמת?
– סתם נראה לך ימכוערת? ניפגש אחרי בית ספר ;)
הוא שלח וחתם את השיחה.
הרמתי את מבטי מהטלפון מגלה שבזמן הזה הספקנו להגיע כבר לכיתה.
התיישבתי במקום וניסיתי להתעלם מהמבטים של חבריי לכיתה שאני מניחה שהרבה שמועות הגיעו לאוזניהן.
נעה המורה נכנסה והושיבה את כולם בכמה מבטים מזהירים.
"בוקר טוב, בוקר טוב." היא פתחה.
כמה מלמולים עייפים נשמעו אליה בתגובה.
"וואו יש פה כמה חבר'ה עייפים. אני מניחה שזה דבר טוב שביטלנו לכם את הימים הארוכים השבוע כדי שיהיה לכם זמן להתכונן למתכונת." קריאות השמחה לא איחרו לבוא על שעות החופש שניתנו לנו.
"טוב תירגעו. תהיה מועדונית כל אחר הצהריים השבוע כדי שתבואו מוכנים וחכמים. אם מישהו צריך עוד תגבור אישי שיבוא לדבר איתי בהפסקה ואני אראה מתי אפשר לתת לו שיעורים פרטיים."
"כל כך אין לי כוח למבחן עכשיו. אני לא יודעת כלום." נעה לחשה לי.
"לא שמעת? יש מועדונית כל יום. לכי תתכונני עם אלון." קרצתי לה כשהעלתי את שמו של המורה החתיך למתמטיקה.
"לא צריך אותו. אני אלמד עם נטע." היא דחקה בי עם כתפה.
הבעת גועל עלתה על פניי והסטתי את מבטי אל נעה המורה.
***
עמדתי שוב מול הבית הגרנדיוזי ודפקתי על הדלת.
"כן." נשמע קול חלוש מבפנים.
"היי." נכנסתי אל הבית.
"איך את מרגישה?" שאלתי את רוני. היא ישבה על הספה מכוסה בשמיכה וצפתה באנטומיה של גריי.
"חרא." היא ענתה וגיחכה במרירות. ניירות טישו היו מפוזרים סביבה.
"קחי, הבאתי לך. זה תמיד גורם לי להרגיש יותר טוב." הושטתי לה קופסא קטנה של הגלידה האהובה עליי, בן אנד ג'רי בצק עוגיות, והבאתי לה כפית מהמטבח.
"את מושלמת. באמת." היא הודתה לי וזללה בשמחה את המאכל המתוק.
"איפה אדיר? שאלתי והתיישבתי על ידה בספה.
"שוחה. הוא עוד מעט מסיים." היא ענתה שקועה במסך הטלוויזיה.
"זה הפרק שבו איזי עוזבת?" שאלתי אותה לאחר כמה שניות של בהיה במה שהוקרן על המסך.
"את רואה האנטומיה?" היא שאלה ופניה הוארו כשהיא הסתכלה עליי בפליאה.
"חחח כן. בתחילת השנה עשיתי מרתון וראיתי את כל העונות מחדש." עניתי משועשעת מאושרה כשגילה על המכנה המשותף שלנו.
"פאק איזה אחות!"" היא צרחה וחיבקה אותי.
"חשבתי שאת חולה." אמרתי והורדתי אותה ממני.
"בסדר נו מה." היא מחתה וחזרה לשבת בשקט בפרצוף עגום.
צחקתי והתרווחתי במקומי.
אני ורוני סיימנו את הפרק השלישי כשאדיר חצה את הסלון בבגד ים צמוד.
"היי. סליחה שחיכית." הוא אמר וניגש לתת לי נשיקה.
"אדיר אתה מרטיב אותי!" רוני צעקה וזרקה עליו פופקורן.
"שתקי מכוערת." הוא זרק עליה כרית והמשיך לנשק אותי כשאני מצחקקת אל מול שפתיו.
"אני הולך להתקלח." הוא הודיע ופנה אל חדרו.
נכנסתי עם רוני מתחת לשמיכה ותחבתי את ידי אל קערת הפופקורן.
"אני פשוט שונאת את איזי עכשיו." אמרתי והנדתי בראשי.
"למה?" רוני שאלה, עיניה עדיין שקועות במסך.
"כי היא עזבה את אלכס הקקאית הזאת." לקחתי עוד חופן של פופקורן אל פי.
"נו בסדר הוא גרם לפיטורים שלה."
"היה לה סרטן! היא לא הייתה כשירה לעבוד!" התווכחתי עם רוני.
"הוא עדיין לא היה צריך להלשין עליה! ועוד אחרי שהם התחתנו!" היא מחתה חזרה.
"אני פשוט ךא מאמינה שאת בצד שלה בוויכוח הזה. היא השאירה לו את החשבונות של הטיפולים ואז שלחה לו מסמכי גירושים. איזו מין אישה עושה את זה?"
"עושה את מה?" אדיר ירד מהמדרגות לבוש בחולצה ארוכה ושחורה ובטרנינג מחמם.
"איזי עזבה את אלכס והשאירה לו את החשבונות." הסברתי לו בלי להסיט את עיניי מהדמות המהממת להפליא שעמדה במרכז הפריים.
"נו בסדר הוא הלשין עליה." הוא התיישב לידי והתכסה גם הוא בשמיכה.
"אני לא מאמינה עליכם!" הסתכלתי על שניהם בפליאה.
"אדיר צחק ורק נשק לראשי בזמן שכרך את ידו סביב כתפי.
לאחר כמה שניות של מחאה שקטה נשברתי והתרווחתי אל חום גופו כשאני לוקחת מרוני את קערת הפופקורן.
אדיר טבל את ידו בקערה והוביל את המאכל השמנוני אל פיו.
הסתכלתי אליו בהערצה.
אפילו כשהוא בולס הא כזה סקסי.
***
אני ואדיר נכנסו אל המועדון מחובקים וסובבנו את ראשיהם של כולם.
"אמחייה!" אנג'י צעקה כשהיא קלטה אותנו ורצה לתת לנו חיבוק גדול.
"מזל טוב גבר." עידו טפח לאדיר על השכם כשהגענו אל הבר.
"תודה אחי." הוא נתן לו כיף ולחץ את ידו.
קיפצצתי אל צידו השני של הבר בעוד אדיר נשאר לשבת על הכיסאות הגבוהים.
"אנג'י נועם לא בא היום?" עידו שאל אותה.
"מאיפה אני יודעת? הוא חבר שלך." היא אמרה והשפילה את מבטה בעלבון.
"שוב רבתם?" אדיר שאל אותה.
"אשמתי שהוא עושה דברים מפגרים שהוא לא צריך לעשות?" אנג'י אמרה בעצבים.
אני רק צפיתי מהצד וסידרתי את הבירות במקרר.
שון, הרקדן, נכנס מבעד לדלת עם משקפי טייסים נוצצות מכנסיים קצרים שהתאימו לעורו השזוף.
"מה קורה חבר'ה?" הוא שאל בקול העייף שלו. הוא כזה סטלן השון הזה.
"אני הולכת לעשן." אנג'י קמה בהפגנתיות מהכיסא אך לא לפני שהעיפה מבט מצטער על שון.
שון התיישב במקומה של אנג'י והורידה את משקפי השמש שלו מראה לכולנו חבורה גדולה וסגולה.
"ואוו. מה קרה לך?" עידו שאל והחזיק בפניו כדי לבחון את חומרת המצב.
"חבר של אנג'י. הפסיכופט הזה העיף לי אגרוף כי רקדנו ביחד." הוא אמר והחזיר את משקפיו לכסות את עיניו.
קפצתי שוב מעבר לבר ויצאתי החוצה מהדקת את מעילי כהגנה מהרוח הקרה.
"אז זה מה שקרה? נועם עשה סצנה?" התיישבתי לידה על הספסל.
"כן." היא ענתה בקצרה ונשפה את העשן הרעיל מפיה.
"מה הקטע? ראיתי אותך רוקדת עם מלא בנים מולו וזה לא הפריע לו. הוא יודע שזה לא רציני." שילבתי את רגליי.
"הוא בא אחרי ריב עם אבא שלו ואני לא יכולתי להתפנות אליו, איציק מוריד לי מהשכר כשאני יורדת מהבמה לא בהפסקות המוגדרות. הוא ישב על הבר עצבני ואני כל הזמן הגנבתי אליו מבטים. שון עלה איתי על הבמה והתחיל לרקוד בחושניות כדי למשוך בנות, את יודעת. נועם לא אהב את זה. הוא תלש אותו מהבמה והתנפל עליו לפני שהספקתי להבין מה קורה.
"מתי זה היה?" שאלתי אותה.
"אתמול כשאת ואדיר לא באתם. למה לא באתם באמת?" היא העבירה נושא.
"לא יודעת… איבדנו את תחושת הזמן." חייכתי כשנזכרתי באיך קיימתי את הבטחתי לאדיר שנמשיך באקט שרוני הפריעה לנו.
"את ממש אוהבת אותו אה?" היא שאלה והסתכלה עליי בחיוך.
"בוא לא נגזים. אנחנו אפילו לא שבוע."
"כן. אבל זה מרגיש כמו חצי שנה."
"ספרי לי על זה."


תגובות (6)

היי…תקשיבי…הסיפורים שלך מהממים אני התמכרתי לגמרי וגם כל החברות שלי…אבל לא כל אחד שקורא את הסיפורים הוא משתמש באתר ובגלל זה לא כולם מגיבים אני הצטרפתי רק עכשיו לאתר כדי לכתוב לך אתזה
באמת הסיפורים שלך מושלמים הם ארוכים (שזה טוב מאוד) והם יפים ורואים שהם מושקעים
תמשיכי לכתוב ואם את יכולה תעלי יותר
ב

07/11/2015 11:20

ממש יפה למרות שאת הפרק הזה פחות אהבתי :) אבל עדין אני מאוהבת בסיפור:)

07/11/2015 17:41

ממש יפה. אהבתי את הסיפורים אבל הפרק הזה פחות ענייני ועלילתי. בקיצור, תנסי להוסיף קצת לעלילה. מחכה להמשך.

07/11/2015 19:26

אני גם מאוד אוהבת את הסיפר שלך! אני פשוט לא מחוברת באפליקציה אלא רק במחשב ולא תמיד אני פותחת את הסיפור רק במחשב… אל תשכחי שיש מלא שאוהבים לקרוא את הסיפור שלך ואם לא? יש את השלוש תגובות שלדעתי תמיד עושות את העבודה!

07/11/2015 20:36

התחלתי לקרוא את הסיפור שלך, את פשוט מוכשרת בטירוף!
איזה כיף שיש לי המון פרקים לקרוא, אושר!

08/11/2015 17:25

הסיפורים שלך מושלמים ושלא תעיזי להפסיק אותם!!

15/11/2015 08:47
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך