שקופים- פרולוג

פרולוג-

שמש חמה זרחה מעל ראשי בעודי צועדת בחיוך ברחובותיה הנקיים של מאימי.
זו הייתה החלטה חכמה להשאיר היום את המכונית בבית, המחשבה חולפת במוחי וגורמת לחיוך הגדול שהיה כבר על פניי להתרחב.
זה היה יום מושלם, משביי רוח חמימים נשבו ופרעו את שיערי הפזור שהבריק בגלל השמש.
זה היה יום מושלם, השמש הייתה חמה בדיוק במידה המתאימה, האנשים נראו יפים יותר והאוויר צלול.
הכתבה החדשה שלי על שוד הבנק הגדול והמעצר של השודד כבר היו בהדפסה וזה היה היום האחרון שלי בעבודה עד אחרי החתונה שלי.
החיוך שלי התרחב עד יותר כשנזכרתי במילים המתוקות שלואיס לחש באוזניי באותו הבוקר, על כך שהוא כל כך מצפה לחתונה שלנו, לתינוק הראשון ולבאים אחריו.
לואיס כל כך מושלם, חשבתי בעודי חולפת על פני מאפייה עם מראה כפרי משהו. הריח שעלה ממנה גרם לי להפנות את מבטי עליה, בחלון הראווה ראיתי מוכרת צעירה מסדרת לתצוגה לחמניות תןצרת ביית מעלות אדים.
עד משהו מושלם להוסיף ליום המושלם הזה, נכנסתי אל המאפייה וביקשתי מהמוכרת כמה לחמניות, היא הגיבה בחיוך כשהכניסה כמה לחמניות אל שקית נייר ולקחה ממני את התשלום.
יצאתי מהמאפייה מחויכת אך לפתע שמעתי קול סירנה מוכר שהחריש את אוזניי ואמבולנס יחד עם שניי ניידות משטרה חלפו על פניי במהירות.
לאחר מכן הרגשתי צפצוף בכיס המכנסיים המחוייטים שלי, ידעתי כמובן שזו הודעה מהמסדר על סקופ חדש לאתר אבל החלטתי להתעלם ממנה. כלומר אני בחופשה עכשיו ושום דבר שהוא לא יכול להיות סובל דיחויי.
הצפצופים מכיס המכנסיים שלי התגברו בעודי נכנסת לשכונת המגורים היוקרתית שבה גרתי ואיתה גברו גם רעשיי הסירנות.
החיוך נמחק מפניי והתחלתי להגביר את קצב הליכתי. הרגשתי כאילו סלע ענק מועך את החזה שלי כשהבנתי שהסירנות מגיעות מכיוון הבית שלי ושל לואיס.
עבר נצח, אבל לבסוף עמדתי בקצה שביל הגישה העשוי בטון, מולי עמדו חונות בצורה מרושלת כמו בסרטים, שני ניידות משטרה ואמבולנס. שוטרים ופרמדיקים נבחו פקודות זה על זה, אבל הכול קפא והשתתק כאשר ראיתי את הפרמדיקים מכניסים אלונקה מכוסה בבד לבן לתוך האמבולנס.
הלחמניות המתוקות נפלו מידי בעודי קורסת על הרצפה בבכי מר.