אהבה צעירה- פרק 8

הלכנו לחדר אוכל וראינו את משי אנאל ורז יושבים לקחנו אוכל והתיישבנו לידהם
"שלום שלום"משי אמרה
"שלום שלום" אמרתי וחייכתי
"איפה הייתם?" משי שאלה
"סתם למדנו למבחן" נאור אמר וחייך אליי, אכלנו עד שלא יכולתי להכניס כלום לבטן
"אחח" נאנחתי מכאבים
"מה קרה?" נאור שאל
"כואבת לי הבטן רצח" אמרתי ולחצתי על הבטן שלי מכאבים
אולי תלכי לנוח" נאור אמר
"כן אולי כדאי" אנאל ומשי אמרו ביחד
"טוב ביי" אמרתי לנאור ונתתי לו נשיקה בלחי, הבטן לא הפסיקה לכאוב לי, זה בחיים לא כאב לי ככה,הגענו לחדר
"תכנסי להתקלח ואז תלכי לישון"אנאל אמרה
"טוב" אמרתי נכנסתי להתקלח ובנתיים משי ואנאל סידרו לי מיטה, הן החברות הכי טובות שלי ולא יכולתי לבקש יותר טובות ואני גם לא רוצה, יצאתי מהמקלחת והכאב נרגע קצת, לבשתי פיגמה של ניקי ונשכבתי לישון.

"אליס" שמעתי קול קורא לי והרגשתי יד מלטפת את שערי, פתחתי את עיניי ואנאל ישבה לידי
" בוקר טוב" היא אמרה לי
"בוקר טוב" חייכתי
"איך את מרגישה" היא שאלה
"יותר טוב" אמרתי
"את באה לבית ספר?" שאלה
"כן" אמרתי וקמתי מהמיטה, הכאבים נרגעו קצת אבל עדיין כאב לי, צחצחתי שיניים ושטפתי פנים
"איפה משי?" שאלתי ובידיוק משי נכנסה עם צלחת של טוסטים ותה
"פה" היא אמרה וחייכה
"זה בשבילי?" שאלתי
"כן תאכלי קצת" משי אמרה
"אני לא חושבת שאני יכולה לאכול משהו אבל אני אשתה את התה" אמרתי, לגמתי כמה לגימות מהתה והמשכתי להתארגן, לבשתי טייץ אפור וחולצה שחורה עם אולסטאר שחורות, עשיתי צמה לצד ולא היה לי כוח להתאפר
"יאללה נצא" אמרתי
"את בטוחה שאת רוצה ללכת לבית ספר" משי שאלה
"כן למה" שאלתי
" כי את חיוורת" משי אמרה
אני בסדר" אמרתי, יצאנו לבית ספר ונזכרתי ששכחתי את הספר מתמטיקה בלוקר
"תלכו לכיתה אני הולכת שנייה ללוקר" אמרתי
"אז אנחנו הולכות שנייה לשירותים" משי אמרה
"טוב, ניפגש בכיתה" אמרתי והלכתי ללוקר, לקחתי את הספר והלכתי לכיתה לפני שנכנסתי לכיתה הרגשתי שוב פעם כאב חד בבטן
"אחח" נאנחתי מכאבים נכנסתי לכיתה ונשפך עליי דלי מים, הסתכלתי מסביבי וראיתי את כל הכיתה צוחקת ואת שירן והשפוטות שלה עומדות עם חיוך, פתאום נהייה לי סחרחורת והכאב נהייה הרבה יותר חזק
"אחחחח" צעקתי מכאבים ואף אחד לא הבין מה קרה, לא הצלחתי לעמוד יותר ופשוט נפלתי על הרצפה וראיתי בכל שחור.

~נקודת המבט של נאור~
לא הפסקתי לחשוב על אליס, מסכנה אתמול ממש כאב לה הבטן, נכנסתי לכיתה וכל הילדים עמדו במעגל הסתכלתי ואליס שכבה על הרצפה מעולפת
"מה קרה לה" רצתי אלייה
"היא נכנסה לכיתה ופתאום צרחה מכאבים ונפלה על הרצפה" מישהי אמרה
"ולמה היא רטובה" אמרתי עצבני והסתכלתי על שירן
"שירן שמה דלי מים מעל הדלת והיא נכנסה והכל נשפך עלייה" ילד מהכיתה אמר
"את משוגעת" צעקתי על שירן ואנאל ומשי בידיוק נכנסו לכיתה
"מה קרה פה" שאלו ואז הם ראו את אליס על הרצפה
"מה קרה לה?!" הם שאלו ורצו אלייה
"הם אמרו ששירן שמה דלי מים והכל נשפך עלייה כשהיא נכנסה לכיתה ואז היא צרחה מכאבים והתעלפה" אמרתי
"ידעתי שהיא לא צריכה לבוא לכיתה" אנאל אמרה והתחילה לבכות
"היא תהייה בסדר" אמרתי אבל ממש דאגתי לה, לקחו אותה לאחות ואני משי ואנאל חיכינו בחוץ, לפתע האחות יצאה
"היא בסדר?" שאלתי
"אנחנו לא יודעים הזמנו רופא, היא עוד לא קמה אבל היא רותחת מחום" האחות אמרה
"אנחנו יכולים להיות איתה" משי שאלה
"כן, אני גם צריכה רגע ללכת לחכות לרופא, אם היא תתעורר תדאגו שהיא לא תזוז" האחות אמרה נכנסנו והתיישבנו לידה ואחריי כמה דקות היא התעורה
"אליס" אנאל אמרה בשקט
"מה קרה?" היא שאלה בקול צרוד, משי אמרה לה מה שקרה בכיתה והשפילה מבט
"אני מצטער" אמרתי
"זאת לא אשמתך" היא אמרה בשקט
"למה אני לא יכולה לקום?" היא שאלה
"אנחנו מחכים לרופא"משי אמרה ובידיוק האחות ורופא שנראה בגיל ה40 נכנסו
"אתם צריכים לצאת" הרופא אמר ויצאנו
~נקודת המבט של אליס~
משי אנאל ונאור יצאו מהחדר והרופא בדק אותי
"מה כואב לך" הרופא שאל
"הבטן כבר מאתמול" אמרתי
"איפה בידיוק כואב לך" הרופא שאל
"באיזור הבטן למטה בצד ימין" אמרתי, הוא עשה עוד כמה בדיקות ואז הלך לדבר עם האחות, ראיתי ששניהם מודאגים ואז האחות ניגשה אליי
"הכל בסדר?" שאלתי לא מבינה
"את צריכה ללכת לבית חולים" האחות אמרה
"למה?" לא הבנתי
"יש לך חשש לדלקת התוספתן וכמו שאתם מכירים האפנדיציט" הרופא אמר
"ומה יקרה אם אני לא אלך לבית חולים" שאלתי בחשש
" לפי מה שאני רואה המצב כבר ממש חמור וזה יכול להגיע למוות" הרופא אמר, לא האמנתי למה שהוא אמר
"טוב לכי תארזי תיק עם דברים את תהיי בבית חולים כמה ימים ואנחנו בנתיים ניידע את ההורים שלך" האחות אמרה
"אתם יכולים קודם כל להתקשר לאח שלי" ביקשתי
"כן מתוקה" האחות אמרה ויצאתי מהחדר ובקושי יכולתי ללכת
"מה קרה" נאור קם כשראה אותי ואנאל ומשי אחריו
"יש לי חשש לאפנדיציט ואני הולכת לבית חולים" אמרתי
"יואו מה עוד הרופא אמר" משי שאלה
" שאני חייבת דחוף לבית חולים כי המצב כבר חמור ואם אני לא אלך אז אני אוכל למות" אמרתי והפנים שלהם נהיו חיוורות
"אני אהיה בסדר" אמרתי
"נכון את חזקה" אנאל אמרה
"טוב אני צריכה שתעזרו לי לארוז תיק" אמרתי והלכנו לחדר שלי ארזתי תיק ולפתע הייתה דפיקה בדלת, נאור פתח את הדלת והיועצת עמדה שם
"אנחנו צריכים לצאת" היועצת אמרה
"טוב" אמרתי
"אנחנו יכולים לבוא איתה" משי שאלה
"אין לכם מה לעשות שם עכשיו אבל אמרו לי שהניתוח יהיה מחר ב10 בבוקר אז אני אקח אתכם לכם" היועצת אמרה
"טוב תודה, ואליס את תהיי בסדר אני בטוח" נאור אמר ויצאנו
"התקשרתם לאח שלי" שאלתי
"כן הוא כבר בדרך אבל ההורים שלך לא זמינים אבל אנחנו ממשיכים לנסות להשיג אותם" היועצת אמרה
"ברור" אמרתי בשקט נכנסנו למכונית ונסענו לבית חולים, הרופאים הביאו לי חלוק ולבשתי אותו ואז נשכבתי במיטה שם והם עשו לי בדיקות.
" כן יש לה אפנדיציט" שמעתי את אחד הרופאים אמר
"איפה המשפחה שלה" הרופא השני שאל
"האח הגדול פה בחוץ ואת ההורים לא מצליחים להשיג" האחות אמרה
"אח שלי פה?!!?" שאלתי
"כן" האחות אמרה
"הוא יכול להיכנס" שאלתי, ובידיוק הוא נכנס
"אורייי" אמרתי והוא רץ וחיבק אותי
"את בסדר" הוא שאל
"עכשיו כן פחות כואב לי" אמרתי
"מתי הניתוח?" הוא שאל
"מחר בבוקר בעשר" אמרתי, המשכנו לדבר ואחריי כמה זמן הלכתי לישון.