תהיי יפה ותשתקי 26 אותו קול

"עצמי את ענייך רוז"
גון לחש באוזני כשישבנו במושב האחורי של הלימוזינה.
אנחנו כבר שעה בערך נוסעים,כבר שעה שגון לא מוריד את אצבעותיו מהברך שלי,כבר שעה אגוזלו משתפשף על הירך שלי.
כבר שעה אני פועמת אליו.
הפרפרים עפים ברכב ואני שואלת את עצמי איך הם לא מתעייפים,הזחה כבר נוזלת ממני,ושמלה השחורה רק לוחצת עליי.
עצמתי את עניי,לרגע מנתקת את מבטי מעיניו הכחולות,הרגשתי איך הגלגלים של הרכב נעצרים ואיך פחות מכמה שניות הדלת כבר נפתחת,הקור של הבוקר הצליף בי כשאצבעותיו של גון נותקו ממני הרגשתי את המחסור ואת הבהלה הזאת.
המשכתי לעצום את עניי אך הפניקה מילאת את ראותיי,רציתי שוב את זרועותיו סביבי.אהבתי את זה.
הרגשתי איך שוב הן נוחתות עלי בכזאת עדינות ומוציאות אותי לחום של הבחוץ,רוח ישר מעיפה את שערי וזרועותיי החשופות מצטמררות.
סוף סוף אני בחוץ!אך אני לא יכולה לראות.
אצבעותיו של גון השתלבו עם שלי מובילות אותי למקום הנידרש,הרעש של הגלים והריח של המלח מלטף אותי,השמש מתחילה לשרוף את עורי הלבן,תמיד הייתי רגישה עורי יבש מידי וחלק מידי לקרנות השמש.

"פקחי אותן"
לחש לאוזני,זרועותיו סביב מותני הצרות,ושפתיו נחות על צווארי נגעות לא נוגעות.
ליבי פעם יודע שעוד חלום הולך להתגשם כרגע,ההתרגשות עטפה אותי וזרועותיו האהובות.
פקחתי את עניי מעט מסתנוורת אך לא נותנת לזה לעצור אותי.
עניי ישר הביטו לכול הצדדים וגופי קפא,אהבתי את מה שראיתי.
יאכטה לבנה,בעלת שלושה קומות,הים האבוד שלי רק זוהר והשמש רק מחמיאה לו אך עדיין הלילה תמיד יהיה אהוב עלי.
שחפים עפים ועושים רעשים צורמים,שמים נקיים מעננים ושמש חמה.זה בהחלט התחלה של הרפתקה.
"אהבת?"
שאל מסובב אוי אליו,הנחתי את כפות ידי הזריעות על חזו,מעט מפוחדת לרגע בו.
עניי נפגשו בעיניו שהיו נראות יותר בהירות כשקרנות השמש לטפו אותן,הרמתי את כף ידי על פניו מלטפת את הזיפים שלו,לא יודעת איך לדבר.כול כך הופתעתי והתרגשתי.רציתי לצרוח מאושר ולבכות.
הפחד אוהב אותי ואני שונאת שהוא משטלת עלי.
קרבתי את שפתיי אליו רוצה לנשק אותו ולהודות לו על שטלטל את עולמי ורק גורם לכול יום להפוך ליותר מיוחד.
שפתיו ישר נחו על שפתיי.
כול כך רכות ועבות,שיניו נשחו את שפתיי התחתונה.גניחה חלושה יצא מפי,ישר זרועותיו נחו על אגני מקרבות אותי אליו.
הרגשתי את בטני פועמת ורגליי רועדות,אני לגמרי מאוהבת.
עורי הצטמרר כשידו לחצה על ישבני,כפות ידי על זערו מאגרפות אותו מקרבות אותו אליי.
לשוני נלחמת עם לשונו רוצה פעם אחת לנצח.לרגע הרגשתי כול כך נאהבת.
ואוהבת.
הרחקתי את ראשי,צריכה לנשום.חם לי.
פלאשים רחוקים נראו מתי שהצצתי מכתפו של גון,מפתיע אותי שעדיין אנשים מצלמים אותנו.
"יש מצלמה"
לחשתי כשרקן שוב לשפתיי,לרגע גון נעצר מביט בעניי.משתק אותי וגורם לי להרגיש טיפשה שאמרתי זאת.אך לפיי שהספקתי לחליף צבע לאדום שפתיו נחו שוב על שפתיי לנשיקה מתוקה.

"אדוני! גברתי!"
קול עצר את לשונו מלהכנס לפי בשבבות.ופניו הורמו לאותו קול