בת יענה

בת יענה, גדולה ואפורה. טיילה לה בגן להנאתה,

פתאום נעמדה במקומה, לא זזה ,
לא ראתה ולא שמעה, את הנעשה מסביבה,
כי את ראשה טמנה באדמה.

אז הרגישה, רעדות מוזרות בגופה, הכל מסביב זז,
משונה מאד חשבה, את ראשה הרימה, למעלה ומסביב הביטה,,
בלגן , רעש ומהומה. מה קורה פה? שאלה, אך לא קיבלה תשובה

האם סוף העולם הגיע? האם המשיח בא?
חורבן , הרס , היא לא מבינה מאומה.
ופתאום דממה השתררה
לא שמעה תשובה אז את ראשה שוב בחול טמנה שוב ,
יותר טוב לא לדעת, לא לראות ולא לשמוע, חשבה לעצמה בת היענה.

ואת הראש השאירה באדמה…

יש אומרים שעד היום ראשה בחול