ארץ חדשה
הבאת אותי לארץ חדשה
אצבעות עד זוב דם
אוחזות בענפי התמר
גזע עץ התפוח
קקטוס מנומר, רוח האיש שנשברת
רוח ששוברת את מפרקי זרועותיי
כמו איש קש נשבה, עומד בגינה
המדשאות הזהובות קורצות בחינניות
כשאצבעותיי מקיזות בהן
הלילה הוא רך ונפלא
מנסה להישאר בעולם
חיות ואנשים מושחרים, מושלמים
שהגן עליי והיה לי לסלסלת כל טוב.
תגובות (6)
את יובל, את יכולה יותר.
חחח למה אתם משתמשים בשם הזה זונות. אני אוליב. וסבבה חיחי
אני אוהב את הצבעים והתמונות שאת מכניסה לשירים. והשיר הזה העביר לי תמונתיות מאוד יפה, וגם אווירה של תפילה, ושל עוצמה (במקרה של הרוח). אבל המשפטים לא מתחברים לי אחד לשני. אני תוהה האם יש פה משמעות שפספסתי, או שזה פשוט יותר כמו שיר אווירה?
אלו כמה תמונות שעושות קרוס אחת לתוך השניה בסערה
יפה מאוד מאוד
תודה!!