ולו ליום אחד.. פורים
הנה מתחיל לו חג התחפושות
כולם מתכננים למה להתחפש,
ומתחילים במרוץ אחר התחפושת המושלמת
תופרים תחפושות,
תופרים כובעים
ליום אחד.
ואולי, חשבתי, זה בדיוק הזמן *להוריד* את הכובע?
בפני אבא, אמא, וגם מנקה הרחובות.
קולות הנפצים מהדהדים בקולי קולות,
ילדים צוחקים, רימונים מתפוצצים
ואולי, חשבתי, זה בדיוק הזמן *לשתוק*?
ולעשות חשבון נפש.
ולו ליום אחד.
כולם קונים אביזרים, ואיפור,
מסכות כדי לשנות את השגרה היומיומית.
ואולי, חשבתי,
זה בדיוק הזמן *להוריד* את המסכות?
ולהיות, ולו ליום אחד,
מה ש*באמת*,
רצינו להיות.
תגובות (2)
מדהים. פשוט אין לי מילים! :) אך לדעתי תקראי לשיר: "מי שאתם באמת"… רק אומרת
וואו אהבתי
כל השיר הוא אוקסימורון אחד גדול.
בזמן שכולם מתאמצים ״להתחפש״ את מתאמצת להיות אמיתית- ביום הכי לא אופייני, בפורים.
שמתי לב רק לבעיה אחת:
יכלת לפצל את כל השיר לארבעה בתים בעלי סדר תואם.
הבית הראשון כרגיל
ובשורה הראשונה בכל שאר הבתים היית כותבת ״ואולי, חשבתי״- כמו שעשית בבית האחרון.
כך לפחות היה נוצר מבנה אחיד בשיר.