Rebound-5

פרק 5- התערבות

-נקודת המבט של אור-

״מה זה לעזאזל?!״ ניר צעק והטיח על השולחן את הצהובון היומי שלא מפסיק להתעסק לי בחיים.
״זה אני והילי יושבים על החוף,״ אמרתי בתמימות.
כשהבטתי בתמונה ראיתי את חיוכה המתוק של הילי, גם אני צחקתי איתה ואלוהים כמה זמן לא צחקתי ככה.
אתמול היה אחד הלילות מהטובים בחיים שלי, בחיים לא חשבתי שאמצא בין אדם כל כך שינה ממני אבל גם כל כך מבין, לא מרחם, לא שיפוטי. הילדה הזו הזכירה לי שלמרות כל החרא בעולם הזה יש גם תמימות ואור ואהבה.
״מה הילי עכשיו? מה זה כל החרא הזה עכשיו אתה יודע איך זה דופק לך את התדמית עם קארה?!״ הוא צעק והעיף את העיתון על דלת המשרד שלו, צחקתי והרמתי את ידיי בגובה הכתפיים כחף מפשע.
״תירגע אחי,״ אמרתי בליווי צחוק, ״סליחה באמת שנתתי לעצמי קצת לכייף,״ הוספתי בציניות ולאט לאט התרצנתי, ״אז זין על קארה, זין על העיתונות וזין על התדמית שלי… אם פעם הבאה תעיר אותי בגלל חרא כזה אני אעשה מסיבת עיתונאים ואנשק אותה מול כולם!״ איימתי ויצאתי מהמשרד שלו, המזכירות הסתכלו עליי בהלם ואני נכנסתי למעלית.
לפעמים אני מצטער שנתתי לחבר הכי טוב שלי להיות הסוכן שלי כי לפעמים הוא לא יודע לעשות את ההפרדה, מתי לתמוך ומתי לא.
אני לא מצטער ולו על שנייה אחת על אתמול אני רק מקווה שגם הילי לא.

-נקודת המבט שלי הילי-

נכנסתי למכונית שלי כשבידי כוס הקפה שלי והדפים מהראיון של אור.
היום אני צריכה לעבד את כל המידע מהראיון, לראות מה חסר לי ולקוות שאם יהיה חסר משהו אור יוכל לעזור לי להשלים.
הייתי גמורה מעייפות, ישבתי לדבר עם אור עד שלוש לפנות בוקר, הרגשתי כל כך קרובה אליו. למרות היהירות שלו, למרות הביטחון המופרז והגסות שלו הצלחתי ליהנות אתמול. יש לנו המון תחומי עניין משותפים, דברים שבחיים לא חשבתי שהוא.
כשאור הוריד את המסכות אתמול ראיתי מי הוא באמת, עד כמה טוב הוא ועד כמה החיים שלו ריקים. מלאים בכסף, בילויים ובחורות. הוא לא אדם ריק אבל החיים שלו כאלה.
הוא קרא אותי כמו ספר פתוח אתמול, ידע מה אני, כאילו הוא מכיר אותי שנים, אפילו אדם לא קורא אותי ככה.
אור לא התבייש אתמול להגיד מה הוא חושב עליי, הוא קרא לי ׳יפיפייה׳ יותר מדי פעמים וזה גרם לי להסמיק כמו מטומטמת, הוא אהב את ההשפעה הזו.
צלצול טלפון נשמע ועניתי.
״בוקר טוב,״ אמרתי בקול אופטימי והתנעתי את הרכב שלי.
״אוי אלוהים, עדיין לא ראית!״ מאיה קראה וניתקה את הפלאפון. כיווצתי את מצחי באי הבנה ועוד לפני שסגרתי את הפלאפון מאיה שלחה לי תמונה בווטסאפ.
׳החברה החדשה של אור מזרחי. כל הפרטים בפנים׳ היה כתוב בכותרת של הצהובון הכי מפורסם במדינה. פאק, לרגע שכחתי שיש לי עסק עם מפורסם.
הפלאפון שלי שוב צילצל ומבלי להסתכל עניתי למאיה.
״מה מאיה?״ שאלתי בחוסר סבלנות ורגלי קיפצה.
״אני כמעט בטוח שלא קוראים לי מאיה,״ קולו הציני של אור נשמע מבעד לקו השני וחייכתי לעצמי.
״היי אהובי,״ אמרתי בקלילות.
״אה?!״ הוא שאל בהלם.
״לא שמעת שאני החברה החדשה שלך?״ שאלתי וצחקתי, אור התחיל לצחוק גם הוא והתנעתי את המכונית שלי, אני כמעט ומאחרת לעבודה.
״ובכן, בוקר טוב אהובתי,״ ענה בחזרה.
״בוקר מעולה,״ עניתי והפעם ברצינות.
״את לא כועסת על הכותרות?״ שאל והרמתי גבה לעצמי.
״למה שאכעס?״ שאלתי באי הבנה.
״אני מבין שמראיינים ופאפארצי עדיין לא שיגעו אותך,״ אמר ודפקתי לעצמי מבט מוזר.
״אני בטוחה שאצליח להתמודד עם כמה תמונות,״ אמרתי בקלילות ויצאתי מהחניה.
״אני בספק,״ התעקש וגלגלתי את עיניי.
״פסימי,״ הקנטתי אותו וגיחכתי לעצמי.
״אז… מתי אני רואה אותך שוב?״ שאל בביטחון ונשכתי את פנים פי בהיסוס.
״אתה רוצה לפגוש אותי שוב?״ שאלתי בהפתעה.
״אתמול זה היה אחד מהלילות הטובים שהיו לי בשנים האחרונות,״ אמר בכנות והסמקתי. אלוהים הוא ישיר כל כך.
״אני שמחה,״ אמרתי בנימה מחויכת. הלוואי ויכולתי לראות אותו מולי עכשיו.
״את יודעת איפה הקבוצה שלי מתאמנת?״ שאל וכבר הבנתי שאני הולכת לצפות באימון שלו. נשמע מעולה וזה גם יעזור לי בכתבה.
״כן, עם המחקר שעשיתי עלייך אני יודעת אפילו כמה אקסיות יש לך,״ עניתי בהתחכמות והוא צחק מבעד לקו.
אני עד כדי כך משעשעת?
״על זה נדבר בהזדמנות אחרת יפיפייה, תגיעי לאולם בשעה חמש ותגידי שמזרחי שלח אותך,״ הורה לי ולרגע היססתי אם ללכת או לא, אני לא יודעת לאן הקשר הזה מתגלגל אבל אור הוא לא הבחור בשבילי. לא הוא ולא היחסים הפתוחים שלו.
״אני לא מבטיחה שאגיע,״ אמרתי במעין התנצלות.
״אני אחכה לך,״ אמר במילים האלה ניתק את השיחה.

השעה הייתה חמש וחמישה, אני אחרי יום עבודה מפרך שבו הבוס שלי החליט להפיל עליי עוד כמה עריכות בנוסף לכתבה המסכמת שלי, אני מותשת אבל סיכמתי עם אור שאני אגיע. לא בדיוק סיכמנו אבל רציתי.
חניתי בכניסה לאולם ויצאתי מהמכונית, התקדמתי לעבר אולם הספורט הגדול בו הקבוצה של אור מתאמנת.
ממקום לא צפוי הרגשתי כמה הבזקי פלאשים לכיווני ונזכרתי שאור הזהיר אותי מפני הפאפארצי המציקים.
פתחתי את הדלת ונכנסתי למבנה, מזגן קירר את גופי. היו שם כל כך הרבה חדרים, לא היה לי מושג לאן ללכת.
״היי,״ פניתי למזכירה שבקבלה.
״היי,״ ענתה בחיוך.
״תוכלי להראות לי איפה האולם של מכבי?״ שאלתי אותה והיא נדה בראשה.
״מצטערת, אסור לי,״ ענתה.
״מזרחי שלח אותי,״ הוספתי את מה שאור אמר לי להגיד.
״הו, אוקיי.״ היא נעמדה לפתע והובילה אותי אחריה, היא פתחה את הדלת בשקט ורעש של כדורים מתכדררים נשמעו.
כל הקבוצה הייתה עסוקה מדי במשחק שהתקיים אחד מול השני כך שלא שמו לב אליי, אור כמובן בלט יותר מכולם, הכדור היה אצלו והוא קלע שלשה בקלילות.
למרות שהוא נטף זיעה הוא היה נראה ממש סקסי ומושך.
המאמן שרק והקבוצה הפסיקה.
״אימון טוב, הייל שיחקת טוב, מזרחי היית חלש תתאפס!״ המאמן צעק ואור לא נראה מרוצה מדבריו, לאט לאט כולם התפזרו ורק אור שהבחין בי עלה במדרגות בקלילות לכיווני. נעמדתי וחייכתי.
״הגעת,״ אמר את המובן מאליו, ״הייתי מנשק אותך אבל אני קצת…״ אמר והחווה בידיו על עצמו צחקתי ונפנפתי בידי מול פניי בכדי להדגיש את הסירחון.
״לך תתקלח.״ תפסתי במגבת שעל כתפו והכיתי אותו בעזרתה.

האולם הפך שומם ועברו שתי דקות משעממות מאז שאור הלך להתקלח.
הכדור שהיה על רצפת האולם קרץ לי וירדתי במדרגות, הרמתי אותו ונעמדתי מול הסל, ניסיתי לקלוע אך הכדור אפילו לא פגע בטבעת. נאנחתי בעצבנות והלכתי בכדי להביא אותו שוב.
נעמדתי שוב מול הסל וניסיתי לקלוע, הפעם הכדור הסתובב סביב הטבעת ויצא.
״חרא!״ קיללתי ושמעתי צחוק עמוק מאחוריי, הסתובבתי בתנועה חדה וראיתי אחד מהקבוצה של אור מתקדם לכיווני, הכדור התגלגל אליו והוא הרים וזרק אותו אליי.
״את בסוף תצליחי,״ אמר וצקצקתי בלשוני.
״עוד לא ראית גרועות כמוני,״ אמרתי בגיחוך והוא שוב צחק. הוא היה גבוה כמעט כמו אור ושחום ממנו בהרבה.
״נדב הרוש.״ הושיט את ידו ללחיצת יד ולחצתי אותה.
״הילי סבג,״ עניתי.
״את הבחורה של אור?״ הוא שאל ונחרתי בבוז.
״אני לא בחורה של אף אחד,״ ביטלתי את דבריו והוא חייך חיוך רחב יותר.
״אם כך-״
״הרוש,״ אור קרא ונדב הסתובב, ״היא לא מהסוג שלך,״ אור אמר ונדב צחק.
הוא רק צוחק, מה הוא בובספוג?
״נו מזרחי,״ נדב קרא בשובבות, ״דווקא שרציתי להתחיל קשר רציני?״ הוסיף והתחיל להתרחק, לא לפני שהסתובב וקרץ לי בפלרטטנות.
״תתעלמי ממנו,״ אור אמר והתקדם אליי, ״הוא חושב מהזין,״ הקניט אותו וצחקתי.
הוא היה נקי עכשיו והדיף ריח של סבון ושמפו לגברים. וכשהוא היה לבוש בחולצה לבנה מכופתרת וג׳ינס יוקרתי הוא לגמרי היה נראה כמו דוגמן.
״כמו כל הגברים.״ חייכתי חיוך צדדי.
״את רומזת משהו?״ שאל כאילו לא הבין. צחקתי וזרקתי אליו את הכדור שהיה בין ידיי. הוא תפס אותו מבלי למצמץ אפילו וקלע אותו לסל.
״יופי, תיתן לי להרגיש עוד יותר גרועה,״ התלוננתי והרמתי שוב את הכדור מהרצפה.
״תגידי יש לך איזה קטע עם השמלות הפרחוניות האלה?״ שאל וישר נעמדתי והבטתי בשמלת הפרחים שלי.
״מה? זה לא יפה?״ שאלתי בחוסר ביטחון.
״לא! לא לזה התכוונתי,״ הוא קרא ונאנח, ״הן עושות אותך נורא…״ הוסיף והשתהה לרגע בכדי לחפש את המילה המתאימה, ״עדינה,״ אמר לבסוף וחייכתי בקטנה. זו מחמאה?
״תודה, אני מניחה,״ מלמלתי וניסיתי לקלוע, כצפוי הוא החטיא ונפל לרצפה.
״את לא זורקת טוב,״ אור קבע ותפס בכדור שקיפץ לו. הסתובבתי אליו ואיתי גם השמלה שנפתחה.
״אתה המקצוען, תלמד אותי.״ משכתי בכתפיי והוא סימן לי בידו להתקרב אליו. התקרבתי והוא הושיט לי את הכדור, הוא סובב אותי כך שגבי מולו וידיו אוחזות בעדינות במפרקי ידי בכדי לכוון אותן לזווית הנכונה.
״עכשיו, שימי יד אחת תחת הכדור ואחת בצידו.״ מילאתי את פקודותיו, ״תסתכלי על הריבוע הקטן ותנסי לפגוע באמצע שלו.״ הוא שיחרר את ידיו ונשארנו רק אני והכדור.
״קדימה, זרקי,״ דרבן אותי וזרקתי תכדור, כמו שאמר בול לריבוע הקטן. הכדור נכנס לסל באופן חלק ואני מחאתי כפיים בהגזמה.
״ווהוו!״ קראתי והסתובבתי בכדי לחבק אותו.
״נו, רואה שאת יכולה?״ שאל בצחוק וצחקתי גם אני. אחרי שנייה גם הוא עטף אותי בזרועותיו הגדולות. הן ממש הקיפו אותי.
״אז את באה משחק?״ שאל כשהתנתקנו.
״אני עם עקבים,״ תירצתי.
״ואני עם ג׳ינס,״ החזיר.
הרמתי את הכדור מהרצפה והתחלתי לרוץ לעבר הסל, אור התחיל להשתעשע וניסה לחסום אותי, רצתי עוד קצת ומעדתי בגלל העקבים. אור ישר ייצב אותי וצחקתי בקול.
״אולי כדאי בכל זאת שתורידי את העקבים,״ הציע והסכמתי איתו, חלצתי אותם וזרקתי אותם בצד.
״נראה אותך עכשיו,״ קראתי ועברתי אותו, עשיתי כמה סיבובי הטעיה כושלים וניסיתי לקלוע. הצלחתי ופלטתי תרועת ניצחון.
״אני קורעת אותך מזרחי.״ נענעתי את האגן שלי והוצאתי לו לשון. הוא צחק ותפס בכדור.
״אני עוד אנצח אותך.״ הוא קרא תיגר. שילבתי את ידיי וזקפתי את גבותיי בספקנות, ״רוצה להתערב על זה?״ הוא שאל ובשיא טיפשותי הנהנתי. הייתי להוטה ומלאה באנדרלין רק מסל אחד מסכן.
״אם אני מנצח את יוצאת איתי,״ הציב את התנאי שלו בהתערבות.
״אם אני מנצחת אתה הולך יום שלם עם חולצה ומכנסיים ורודים,״ אמרתי בחיוך ובידיעה שאם זה יקרה זה בשנייה ידלוף לרשת והוא יהפוך לבדיחת השנה.
״סגור,״ אמר בביטחון.
לחצנו ידיים והוא חייך חיוך שחצן.
״בהצלחה מזרחי.״
״הו, את תצטרכי את זה הרבה יותר.״