ימים יגידו-הקדמה לפרק 1
ימים יגידו. ימים יגידו אם הבחירות שעשיתי מוצלחות או לא. ימים יגידו אם יש השלכות למעשים שלי. ימים יגידו אם זאת אהבת האמת שלי. ימים יגידו אם אצליח בחיים האלו וימים גם יגידו אם יש עולם לי מקום בעולם הבא..
כל חיי אנשים עם סמכות גבוהה מעליי נהגו לפקפק בי. נהגו לפקפק בבחירות שלי, בהחלטות שלי, במעשים שלי ואפילו בדרך שלי. אבל אומרים "לכל אחד דרך משלו" ואני בחרתי בדרך שלי להיות הדרך שלי. לא אגיד שהפיקפוק הזה שלהם בי לא נגע או הזיז לי. זה הזיז לי מאד והפריע לי עד כדי כך, שבכל פעם שהייתי מזה פקפוק ממישהו כלפיי, היו נכנסים בי כל העצבים בשביל להוכיח להם אחרת. לא סתם אותם אנשים הם סמכות גבוהה מעליי. הם צדקו בכל מה שאמרו! אבל איך זה יכול להיות? הרי אני מי שאני באמת ובחרתי את הבחירות שלי בזכות מי שאני ומכל הלב.
האמנם?..
אני כבר באמת לא יודעת. עכשיו אני זאת שמפקפקת בעצמי, ממעיטה בערכי וביכולות שלי עם הבחירות שעשיתי. אבל הרי ידעתי את זה מההתחלה..ידעתי כל השלכה ותוצאה שתהיה למעשה שאני בעצמי בחרתי. אז למה?? בשביל לנסות שאפשר דווקא בדרך הזאת? ואולי באמת יש שתי דרכים מסויימות לכל אדם. אחת טובה ואחת פחות. יכול להיות שבחרתי בפחות? לגמריי כן אם תשאלו אותי. אני בעצמי הרי החלטתי לפרוש באמצע הלימודים שלי, עם חצי בגרות מלאה ולהיות עם האדם שאני איתו. אבל אני אוהבת אותו אז איך אבחר לא להיות איתו אם מה שאני רוצה זה להיות לצידו, לאהוב אותו, להביא לו ילדים, להתחתן איתו, לבכות איתו, פשוט לעשות איתו הכל! הוא החיים שלי! אהבת חיי. לא מוותרים על משהו שאתה אוהב ומתחבר אליו. הרי אם בחרתי בזה זאת אומרת שזאת מי שאני. זה שלי, בחירה שלי והדרך שלי.
אז מה זה אומר עליי בעצם..? שאני בסופו של דבר כן מפוקפקת ועלובה או שמא הכח הזה של האהבה חזק ממני? הרי אני יודעת שאם הייתי בוחרת לצאת עם מישהו שכן מגיע לו לצאת איתי, הייתי כבר מתקדמת בחיים האלה ולא נתקעת כבר שנה וחצי עם אותה עבודה מחורבנת ומבזבזת את כל כספי על סמים ושטויות.
אני אוהבת את אלו שפקפקו בי. אני אוהבת אותם כי צדקו במה שחשבו. הם עשו זאת מתוך אהבה. והנה, לאן הגעתי היום? לכלום ושום דבר. בהחלט ככה. אם הייתי חזקה וחכמה יותר זה ממש לא מה שהייתי בוחרת. הייתי בוחרת לסיים את לימודיי, כן לעשות צבא, לטייל קצת להכיר מישהו נורמאלי ולהתקדם פאקינג בחיים האלה במקום לשבת פה במיטה ולכתוב על חיי המתוסכלים.
תגובות (0)