הכאב הראשון.

הראשונה.

בשנותיו הראשונות הוא צובר חוויות, אוסף רשמים, מגבש תפיסות בסיסיות.

מהו צחוק, מהו בכי. מהו טוב, ומתי הופך לרע.

כשקטן, הוא חווה את האושר הראשון שלו, שתמיד יהיה האושר המתוק מכולם, ולכל אושר נוסף שירגיש בהמשך החיים,

תתקיים השווואה קטנה, כמעט בלתי מורגשת, לאותו אושר ישן.

גם אם עמום ולא ברור הוא, ישאר לעד- בתפיסה, בתחושה- האושר הטוב מכולם.

הוא חווה גם את הכאב הראשון שלו.

הכאב הראשון, שאליו יתווספו בהמשך החיים כאבים נוספים.

הכאב לא פוגש אדם נקי. הוא פוגש אדם שהזמן כבר שרט בו.

וכשהיה קטן, נחרטה בו השריטה העמוקה מכולן.

בין אם הם גדולים, בין אם הם קטנים,

כל כאב יפתח מחדש את הפצע המדמם שניסה להגליד במהלך השנים.

את אותו פצע ראשון, בו מוצאים מקום לחטט, הפצעים האחרים.