חמש שניות של בלבול
ומנגינה רגילה
למנגינה קוראים
הסונטה של צ׳ארלי
מהשכונה,
החמש שניות זה חזרה
אחת שתיים שלוש
אני כבר נופלת
ובקול צרוד שואלת
איפה מדליקים את האור.
זה כאילו דימוי של רחמנינוף אבל לא באמת חח זה כאילו ממשיך ממשיך ממשיך חזה מרגיש מובן ואז פתאום יש קטע מטורף ואז אתה כזה -מה- ואז זה ממשיך ממשיך ממשיך, ואז כשהחזרה המטורפת הזו שהוא עושה חוזרת אז אחרי שלוש שניות אתה כבר מבקש להדליק אור לבהר את הצלילים כשנשארו עוד שתי שניות, אבל זה לא משנה. כי לשמוע אתה שומע אבל להבין אתה לאו דווקא תופס. לאדעת מקווה שעשיתי סדר . תודההה היה לי ממש ממש כיף מהתגובות (:
תגובות (5)
זה נחמד למרות שלא הבנתי
זה כאילו דימוי של רחמנינוף אבל לא באמת חח זה כאילו ממשיך ממשיך ממשיך חזה מרגיש מובן ואז פתאום יש קטע מטורף ואז אתה כזה -מה- ואז זה ממשיך ממשיך ממשיך, ואז כשהחזרה המטורפת הזו שהוא עושה חוזרת אז אחרי שלוש שניות אתה כבר מבקש להדליק אור לבהר את הצלילים כשנשארו עוד שתי שניות, אבל זה לא משנה. כי לשמוע אתה שומע אבל להבין אתה לאו דווקא תופס. לאדעת מקווה שעשיתי סדר . תודההה היה לי ממש ממש כיף מהתגובות (:
אה והצרידות זו מהתרגשות שכזו
וואו. עכשיו הבנתי :)
חשבת פעם מה אם הקטע המטורף הוא הנורמלי, ודווקא התבנית שציפית לשמוע היא הטירוף?
(במילים אחרות: זה לא סרגיי הזקן שמשוגע, אלא את P:)
חחחחחחחחחח אני לא יודעת. אני מניחה שמדובר פשוט בדברים שקשה להכיל אותם, אבל הם הבסיס האמיתי לשאר המנגינה, אז לחיות בלעדיהם זה באמת סוג של טירוף