אינני מפחדת מהמוות
בס"ד
אינני מפחדת מהמוות, לא עוד.
עכשיו כוחות חזקים ממנו מוליכים אותי אל מחוזות הפחד.
ואיך ייתכן בכלל כוחות חזקים מן המוות??
אך ישנן 2 כוחות חזקים מהמוות.
ישנו כוח הדמיון, הדמיון האכזר שגורם לי לפרכס לחרחר בלילות החשוכים כשאני לבד ולוקח ממני את היכלות לישון.
הכוח השני הוא כוח השנאה, השנאה התמידית והחזקה ששוכנת בקרבי, השנאה שמוליכה אותי לפגוע בגופי ולהכאיב לעצמי, רק על מנת לחוות סיפוק למעט רגעים אומללים.
מאלה הכוחות פחדיי מתעוררים ועדיף לי מותי מאשר לסבול אותם בעודי בחיים.
תגובות (2)
אני מאמין שהתכוונת ל-"אינני". הסיפור התחיל בגוף שלישי המספר על 'אנני', ועבר לגוף ראשון – 'אני'. 'אנני' מפחדת, בעוד 'אני' לא מפחדת.
"ואיך ייתכן בכלל [שישנם/ שקיימים] כוחות שחזקים" – 'ייתכן' ביחיד, בעוד 'כוחות' הם רבים. לחלופין "איך ייתכנו כוחות".
"ישנם שני כוחות" – 'כוח' בלשון זכר; אין לרשום מספרים בספרות. רק במילים.
"לפרכס [ו]לחרחר".
"כשאני לבד[,] ו[ש]לוקח ממני".
גם המוות הוא חלק מהחיים. בחירה מעניינת בסוגת הסיפור.
תנו לחיות!! חיות.
בהחלט התכוונתי לאינני, תודה רבה שהארת את עיני .