ברבור

היד שלי והיד שלך.
חושך, במה,
מישהו כיבה את האור.
נכון שרע עכשיו, אבל זה לא לתמיד.
למה כואב לי פתאום?
איפה? אתה שואל.
כאן, אני עונה ומצביעה על הלב.
תני לי את היד, אתה עונה.
אתה מסובב אותי.
אתה נותן לי את תנועות הריקוד,
אתה נותן לי אותן במתנה.
וסוף סוף אני לא מפחדת לחיות
וסוף סוף אני לא מפחדת למות.
אני שונאת את עצמי, אתה חייב להבין
אני כל כך אשמה
אני בן אדם רע
כי כל הזמן הזה-
פגעתי ופגעו בי בחזרה
אני לעולם לא ארקוד
לעולם לא אהיה ברבור
תמיד אהיה כלואה בגוף של בן אדם.
ושום דבר לא יעזור.
אני לבד.