The Piano Boy-פורולוג-

אני בחיים לא אצליח לתאר את האדרנלין ברגע שאני תופסת גל את הרגע שאני מרגישה שהמים, הגל, הים הוא חלק בלתי נפרד ממני.
אני יוצאת מהמים רצה לחוף רואה 5 שיחות שלא נענו מאמא שלי ו3 שיחות שלא נענו מאואן אחי הגדול.
אני לא מאמינה שהוא סוף סוף בבית אחרי חודש בצבא, אני רצה הביתה, נכנסת ומשאירה מאחורי עקבות של חול, עולה לקומה השנייה במהירות פותחת את דלת חדרו ומתנפלת על אחי הגדול בחיבוק מוחץ,
"יצור, כמה התגעגעתי" אני אומרת תוך כדי צחוק מתגלגל.
אף אחד בחיים לא הבין את הקשר שלי עם אחי, תמיד היינו חברים הכי טובים, כמעט ולא רבנו ואם רבנו זה היה רק על השלט של הטלוויזיה. הוא היחיד במשפחה הזאת שאוהב אותי באמת.
אבא שלי הוא בעל אחת החברות הגדולות בעולם, כמו שהבנתם אנחנו עשירים, מאוד עשירים ובגלל זה ההורים שלנו תמיד דוחפים אותנו לטוב ביותר, להצטיינות. תמיד הייתי הילדה השקטה בבית הספר שממלאה את כל ההוראות שנותנים לה בלי להתווכח. הייתי מצטיינת.
אואן תמיד אמר לי להשתחרר, לצאת עם חברים לבלות, הוא היחיד שהבין שאני בעצם לא באמת חווה את החיים של ילדה בת 17.
תמיד הצטיינתי בפסנתר כי אבא רצה את זה, ותמיד הצטיינתי בלימודים כי אבא רצה את זה, אני אוהבת את אבא אז למה שאני לא אעשה את מה שהוא רוצה?
אבל היו השלכות לכל מה שאבא רוצה, אני הייתי המוזרה של השכבה החנונית השקטה והעשירה,לא היו לי חברים חוץ מאחי, וכלבי השחור והגדול שקוראים לו ריק.
אבל אז אואן לימד אותי משהו שאבא לא רצה, לגלוש.
התמכרתי
אואן היחיד שמבין מה אני באמת צריכה.
"גם אני התגעגעתי אלייך מפלצת קטנה" הוא עונה לי עם החיוך הכי גדול שלו שחושף שיניים לבנות וישרות, וגומה בצד ימין של פניו.
הדמיון ביני לבין אחי הוא גדול, לשנינו יש עיניים חומות, כמעט שחורות אך כל כך מוארות בשמחה תמידית הרי הכל מושלם, החיים מושלמים. שנינו גבוהים אני 1.75 והוא 1.90 אני אוהבת את הגוף שלי, אני לא רזה אך גם לא מלאה, זה מושלם.
"יצור? לכמה זמן חזרת הפעם?" אני שואלת ומסתכלת אל תוך עיניו רואה שהחיוך שלו קצת יורד.
"ליומיים ואז אנחנו יוצאים למבצע חשוב, אבל אל תדאגי מפלצת קטנה אני תמיד אגן על עצמי בשביל לחזור אלייך שלא תשארי לבד עם ההורים החופרים שלנו" אני מחייכת חיוך קטן ונרגעת.
את היומיים הבאים העברנו בצחוקים, בהשלמת פערים בדגדוגים, ובירידות אחד על השני.
אבל היומיים האלה עברו מהר מידי ואני כבר מחבקת את אחי הגדול ולוחשת לו לאוזן "אל תשכח את ההבטחה שלך יצור, אני אוהבת אותך", בתגובה הוא נושק את מצחי ולוחש מילים מרגיעות שנגמרות בשבע מילים, שאני לא אשכח לעולם "להתראות מפלצת קטנה שלי, אני אוהב אותך"
ואז הוא הולך ממני, לתמיד.