אני אהיה העיניים שלך -פרק 11-

"כבר חזרתם?" מליסה שאלה בפליאה כשראתה את ג'ואי וזואי נכנסים פנימה, "ג'ואי כועס, אז הלכנו לאכול עוגה וגלידה" הקטנה אמרה בחיוך כשג'ואי הוריד אותה מידיו, "למה אתה כועס?" מליסה שאלה והתקרבה אל בנה, "אני לא כועס" ג'ואי מלמל בכעס, סותר את מילותיו ואימו נאנחה וליטפה את ראשו, "רבת עם הבנים?" מליסה שאלה וג'ואי ציקצק פעם אחת, "אני אלך לחדר" הוא אמר לפני שהלך משם, גורם למליסה להיאנח ולהביט על זואי, "את תספרי לי מה קרה, נכון?" מליסה שאלה בחיוך וזואי הנהנה, אוחזת בידה של אימה, "אני אגיד לך מה קרה, אבל תשמרי את זה בסוד, טוב?" בת ה4 שאלה ברצינות והמבוגרת ממנה הנהנה בחיוב, מתאפקת שלא למחוץ את ביתה בחיבוק בזמן שהן הלכו אל הסלון.
—-
אדם יצא מהמקלחת, מרים גבה כשראה את זואי ליד מליסה "כבר חזרתם?" הוא שאל בחיוך כשהרכיב את משקפיו וזואי הנהנה בחיוך, מחבקת את אביה שבא אליה, "מה קרה?" אדם שאל כשהביט על מליסה שבהתה באוויר, כנראה חושבת לעצמה, "נדבר על זה בנינו" מליסה אמרה לבסוף ובעלה הנהן, "ג'ואי?" הוא שאל אותן, רוצה לדעת איפה בנו, "בחדר, תיכנס אליו, הוא רב עם הבנים" מליסה מלמלה בשקט ואדם הבין שכנראה משהו לא בסדר עם בנו.
—-
"מה?" ג'ואי שאל כשדפיקות נשמעו על דלת חדרו, הוא הרים את ראשו מהמיטה כשהדלת נפתחה ואביו נכנס פנימה, "אמא שלחה אותך אליי?" ג'ואי שאל בייאוש ואדם צחקק והתיישב על המיטה, מסתכל על בנו שהמשיך לשכב, "מה קרה?" אדם שאל וג'ואי נאנח, "כלום" הצעיר מלמל והאב גיחך, "זה לא נראה כאילו לא קרה כלום" המבוגר אמר ברצינות ובנו הביט עליו לפני שהתרומם לישיבה, "בת נישקה אותי" ג'ואי אמר אחרי מספר שניות של מחשבות, מניח לעצמו שאביו ידע טוב יותר למה הוא מרגיש מוזר עם זה.
"באמת? נשיקה נשיקה?" אדם שאל וג'ואי הנהן, "נו, אתם בני זוג עכשיו?" אדם שאל בהתרגשות, שמח שאולי בנו מתחיל לצאת בפעם הראשונה עם מישהי וגו'אי הניע את ראשו לשלילה, "לא" הוא מלמל, "לא אהבתי את נשיקה" ג'ואי הוסיף ואדם צחקק, "למה?" האב שאל וג'ואי הרים את כתפיו, "זה הרגיש מוזר" ג'ואי מלמל ואדם הנהן, "זה בסדר, גם לי זה היה מוזר להתנשק בפעם הראשונה, אבל זה רק בגלל שאתה לא יודע מה לעשות" אדם אמר בחיוך, מניח לעצמו שזה המקרה וג'ואי הביט עליו, נוגס בשפתו התחתונה, "אז אני לא משונה?" ג'ואי שאל, גורם לאביו לצחוק בקול, "מה פתאום" בעל המשקפיים אמר בזמן שבילגן את שיערו של בנו, "אתה לא משונה" הוא הוסיף וג'ואי חייך בהקלה לפני שהוא נאנח, מרגיש רע על הריב על הבנים.
"רבת עם החברים שלך?" אדם שאל וג'ואי הנהן, "אני לא רוצה לדבר על זה" הצעיר אמר ואדם הנהן בהבנה, יודע שעדיף לא ללחוץ על בנו, במיוחד כשזה מגיע לריבים עם החברים שלו.
"אכלת?" אדם שאל וג'ואי הנהן, "רוצה לעשות משהו מחר?" אדם שאל בחיוך והאחר הניע את ראשו לשלילה, מבואס מדי בשביל לעשות משהו מחר, "אם תשנה את דעתך תגיד לי" אדם אמר וצבט מעט את לחיו של בנו, "הכל יהיה בסדר" המבוגר אמר לפני שהתרומם מהמיטה, "אני אהיה בסלון ואהיה עם אמא וזואי, אתה יכול לצאת אם אתה רוצה" האב אמר וחיכה שבנו יהנהן בהבנה לפני שהוא יצא החוצה, מרגיע את מליסה ומדבר איתה קלות על הנשיקה של ג'ואי, הם כבר ינהלו שיחה ארוכה בניהם בלילה כשכולם יהיו בחדרים.
–
ג'ואי חזר לשכב, בוהה בשקט על התקרה, חושב על הנשיקה עם ג'סיקה, עדיין משהו הציק לו למרות השיחה עם אביו, משהו אומר לו שזה לא אמור להיות ככה, הוא לא יודע למה הוא לא התרגש מזה, "אולי בגלל שאני לא אוהב אותה?" הוא חשב לעצמו, רוצה למצוא סיבה מוצדקת להתנהגות המשונה שלו, הוא זוכר את הפעם הראשונה שטד ורוי התנשקו עם בת, הם היו נרגשים והם התלהבו מזה ממש, זה היה נשמע כאילו להתנשק עם מישהי זה דבר מדהים, אבל עכשיו, אחרי שהוא נושק על ידי מישהי, הוא לא מבין מה כל כך מלהיב בזה.
–
הטלפון של ג'ואי צלצל לפתע והוא הוציא אותו מתיקו, מנתק כשהוא ראה שזה רוי, "אני לא רוצה לדבר איתך עכשיו!" ג'ואי אמר בכעס לטלפון המנותק, מצקצק כשהטלפון צלצל שוב, הפעם זה היה טד והוא נאנח בכבדות, "אמרתי לך שנדבר ביום ראשון!" שחור העיניים אמר בכעס לטלפון לפני שהוא סירב לשיחה, לא עונה לה.
וככה זה המשיך, רוי וטד התקשרו שוב ושוב, לא מוותרים לג'ואי, אבל ג'ואי לא וויתר גם כן וניתק את השיחות, לא מתכוון לענות להם ואז הם החליטו לעבור להודעות, וצלילי ההתראות הציפו את החדר, לבסוף ג'ואי נשף בכבדות וכיבה את הטלפון שלו, מחליט להתעלם מהם כמו שצריך והוא התרומם מהמיטה, מעדיף ללכת להתקלח ולהתרענן.
–
מליסה, אדם וזואי הביטו על ג'ואי שיצא מהחדר עם מגבת והלך למולם אל המקלחת, לא מסתכל עליהם ומליסה התאפקה שלא לצחוק, היא יודעת שג'ואי לא יכול להיות רציני יותר מדי ושהוא בטח בתוך תוכו מתאפק שלא לחייך, והיא צדקה כי בדיוק כשג'ואי נכנס אל המקלחת הוא חייך לעצמו קלות, השתיקה הרועמת של הוריו בזמן שהם הביטו עליו ללא מילים, הייתה די משעשעת והוא באמת החזיק את עצמו מלצחוק.
וכנראה, עצם העובדה שאפשר להצחיק את ג'ואי גם כשהוא עצבני, הייתה מה שגרם לו לא לענות לחבריו, הם אחרי הכל יצליחו להצחיק אותו גם אם הוא לא באמת רוצה לצחוק, הוא חלש לדברים משעשעים.
—-
כשג'ואי יצא מהמקלחת עם מגבת למותנו ומבט רציני ומאולץ מליסה לא יכלה להתאפק והיא פלטה נחירה לפני שהיא התחילה לצחוק וג'ואי נגס בשפתו התחתונה והלך מהר יותר לחדר, שם הוא אפשר לעצמו לצחקק, שומע את הצחוק של כולם בחוץ והוא נאנח לעצמו והתלבש, שם פלסטר חדש לפני שהוא פתח את הדלת באיטיות ויצא החוצה, מביט על משפחתו המצחקקת שהסתכלה עליו והוא חייך והתקדם אליהם, מתיישב על הספה ומביט על הטלוויזיה לפני שהוא פרץ בצחוק כשמליסה נחרה שוב ומחאה כפיים, התנהגותו של בנה שעשעה אותה והיא חיבקה אותו, שמחה שהוא בסדר.
—
דפיקות בדלת נשמעו ומליסה הביטה על אדם בשאלה, הם לא מצפים לאורחים, "אני אלך לפתוח" אדם אמר והתרומם מהספה, הולך אל הדלת ומסתכל אל תוך העינית לפני שהוא חייך קלות ופתח את הדלת, רואה את טד ורוי עומדים עם ראשים מורכנים בפתח הדלת.
"תיכנסו" הוא אמר להם והם הנהנו ונכנסו פנימה, משחקים באצבעותיהם והולכים באיטיות אל אזור הסלון, פוגשים את עיניו של ג'ואי המופתע שנעמד, "מה אתם עושים כאן?" הוא שאל בכעס, "באנו להתנצל" רוי אמר וחום השיער נאנח ושילב את ידיו ברוגז, "לא אכפת לי" הוא אמר וחזר להתיישב, מביט אל הצד השני וכאילו מתעלם מהם.
טד ורוי נאנחו לעצמם, מביטים על מליסה המחוייכת ועל זואי שנופפה להם בחיוך, מחזירים לה ניפוף.
–
"שום בת לא תחליף את האהבה שלנו אלייך!" ג'ואי שמע את טד אומר בדרמטיות והוא הזיז את פרצופו במהירות אליו, מסתכל על טד ורוי שירדו על ברכיהם והוא נגס בשפתו התחתונה, מתאפק שלא לצחוק, "אנחנו פושעים יותר גרועים ממך!" רוי אמר, דרמטי גם הוא, "ג'ואי! מגיע לנו שתכעס עלינו! אבל אנחנו לא יכולים לחיות בלעדייך!" הג'ינג'י כמעט וצעק, מקבל סטירה קטנה על ראשו האחורי מאדם שסימן לו להיות בשקט והמנומש הנהן בהבנה והסתכל על ג'ואי שצחק קלות, "ג'ואי שלנו, מה נעשה בלעדייך?" רוי אמר בהתבכיינות, מסתכל על ג'ואי עם שפה נפולה, עושה את עצמו בוכה וזואי צחקקה, מוצאת את זה מצחיק.
–
"אתם יכולים לקום, מטומטמים" ג'ואי אמר לבסוף, גורם לשני חבריו לחייך אחד לשני לפני שהם התרוממו והלכו אליו, מחבקים אותו בחוזקה, "איכ!" ג'ואי אמר ברוגז, מנסה לדחוף אותם ממנו אבל ללא הצלחה והוא נאנח לעצמו בייאוש, מאפשר להם לחבק אותו.
—-
"בסופו של דבר נשארנו לישון כאן" רוי אמר כששלושתם שכבו על המיטה של ג'ואי, "יש לכם מזל שהתחננתם" ג'ואי מלמל, גורם לשני הבנים שמקיפים את שני צידי גופו להביט עליו בחיוך, "ג'ואי שלנו קשה להשגה" רוי אמר בחיוך בזמן שהסתובב ונשכב על בטנו, מרים את ראשו ומניח אותו על זרועו המכופפת מעלה, ככה הוא יכל להביט על ג'ואי יותר טוב.
"אני מצטער שאמרתי לסולי שעשית פשע" רוי אמר ברצינות וג'ואי הביט עליו מלמטה לפני שנאנח והזיז את עיניו מחברו, מביט על התקרה, "זה לא ששיקרת" ג'ואי מלמל, "אבל זה לא פייר שהשתמשת בי בשביל לנהל דו שיח עם הבנות" שחור העיניים אמר ברצינות, "אומנם אני טיפש" טד אמר בחיוך בזמן שחיבק את ג'ואי שדחף אותו ממנו, "אבל רוי טיפש יותר ממני" המנומש אמר בחיוך, חוזר לחבק את ג'ואי ששוב דחף אותו.
"טד, אין יותר טיפש ממך" רוי אמר ברצינות, אוהב לראות את מבטו הנרגז של טד בכל פעם שהוא עוקץ אותו בחזרה, "אה כן?" טד אמר בכעס והתרומם לישיבה על המיטה, "מי מקבל ציונים גבוהים יותר? אני!" טד אמר בחיוך וג'ואי צחקק, "ובכל זאת שניכם מקבלים נכשל" חום השיער אמר בצחקוק, "מה זה משנה, הנכשל שלי יותר גבוה משלו" המנומש אמר בשילוב ידיים ורוי נשף בכבדות והתרומם לישיבה גם כן, "לימודים זה בולשיט, אתה טיפש באישיות שלך" קצוץ השיער אמר בבוז וטד גיחך בכעס.
ג'ואי שכב על המיטה, מביט על שני הגברים הישובים שהיו כמו קירות למותניו, מבטיהם רצחניים והם ירקו משפטים עוקצניים זה אל זה, לא מוותרים עד שמישהו מבניהם ישבר.
—-
"מטומטם!" טד אמר בכעס לפני שנשכב על המיטה, גבו אל ג'ואי ורוי, "בסך הכל אמרתי שהגמירה שלך בטח בריח של תפוז, מה כל כך נעלבת" רוי מלמל וטד הרים את כתפיו בחוסר רצון לדבר, "אני לא אוהב תפוז" טד מלמל בשקט, גורם לג'ואי לצחוק בקול בעוד שרוי החזיק את עצמו מלצחוק, הוא לא יכול לגרום לטד להיות עצבני עליו עוד יותר.
"בסדר בסדר, הריח של הגמירה שלי גרוע יותר משלך, תירגע" רוי מלמל וטד הסתובב באיטיות עם חיוך מרוצה, "נפלת בפח ילוזר!" המנומש אמר בהתרגשות, צוחק בקול בזמן שטד וג'ואי הביטו עליו בזעזוע, "אתה פשוט טיפש" רוי מלמל וחזר לשכב גם כן, מקבל מטד מבטים רושפים לכמה רגעים לפני שהג'ינג'י נרגע והביט על ג'ואי בחיוך ערמומי, "מה?" שחור העיניים שאל וטד המשיך לחייך לפני שחיבק את ג'ואי בחוזקה, מחזיק חזק ולא מאפשר לג'ואי לדחוף אותו.
–
"ג'ואי שלנו כבר לא בתול שפתיים!" טד אמר בחיוך נרגש וג'ואי הפסיק להילחם ונאנח, גורם לשני חבריו להביט זה על זה בשאלה ואז עליו בסקרנות, "למה אתה נראה מבואס?" רוי שאל ברצינות וג'ואי הביט עליהם לכמה רגעים, מתלבט אם לספר להם, "לא אהבתי את זה" הוא אמר בכנות, "לא אהבת את הנשיקה או שלא אהבת את ג'סיקה בכללי?" טד שאל בסקרנות, הוא יודע עד כמה ג'סיקה מושכת ועד כמה היא יודעת לנשק.
"גם וגם" ג'ואי מלמל, "אני אוהב אותה כבת אדם…אני מניח לעצמי" הוא הוסיף, "אבל אתה לא נמשך אליה?" רוי שאל וג'ואי הביט עליו והנהן, "באמת?" טד שאל בפליאה וג'ואי כחכח בגרונו, "באמת" הוא השיב וטד נאנח, חושב לעצמו, "הנשיקה הראשונה שלי לא הייתה גרועה בכלל, מוזר שאתה לא אהבת" הג'ינג'י אמר והסתכל על חום השיער, "אולי זה בגלל שלא עצמת עיניים ולא נישקת אותה בחזרה?" חום העיניים שאל וג'ואי הרים את כתפיו בחוסר ידע, "יכול להיות שזה בגלל זה" רוי אמר וטד הנהן בהסכמה, "אולי כן תיפגש איתה שוב ותתנשקו שוב כמו שצריך?" טד הציע וגו'אי הניע את ראשו לשלילה, "אחרי מה שאמרתי לה אני בטוח שהיא לא תרצה לפגוש אותי בחיים" שחור העיניים מלמל והאחרים צחקקו בניהם, "להפך, אני חושב שהיא מצאה את ההתנגדות שלך כמעניינת, ג'סיקה נורא מיוחדת, היא די שונה מהבנות האחרות" טד אמר ברצינות, בגלל שהיא נורא שונה היא כבר לא שוכבת איתו כמו האחרות והיא רק נשארת ידידה שלו.
"לא יודע" ג'ואי מלמל, "תנסה, מה אכפת לך, אולי בסוף תהיו בני זוג" רוי אמר בחיוך, צובט את לחיו של ג'ואי שחשב לעצמו, "לא עכשיו, אולי יותר מאוחר בעתיד" ג'ואי אמר לבסוף ושני האחרים הנהנו, מוצאים את זה הגיוני להמתין עד שכל הרעש יסתיים.
–
"מה נעשה מחר?" רוי שאל אחרי שתיקה קצרה של כולם, "לא יודע" ג'ואי השיב, "רוצים ללכת לים?" טד שאל וג'ואי הרים גבה והסתכל עליו בחיוך, "לא חשבתי על זה" ג'ואי השיב, "אפשר ללכת" הוא הוסיף ורוי הנהן, "נכון, יהיה כיף" רוי אמר והם חייכו, "אני רק מקווה שאמא שלי לא תגיד לי לקחת גם את זואי" ג'ואי אמר וטד הניע את ראשו לשלילה, "אני לא חושב, זה מלא אחריות וחם מחר" המנומש השיב, "אנחנו גם נגיד שנחזור מאוחר" רוי אמר וג'ואי הביט עליהם, "אוקיי, אני חושב שאתם צודקים" הוא אמר ברצינות, אחרי הכל מליסה ידועה כאמא מודאגת יתר על המידה והיא לא תשלח את הבת הקטנה שלה לים עם אחיה וחבריו הבלגניסטים.
—
מליסה נאנחה בהקלה, מאפשרת לבעלה ללטף את שיערה בזמן שהם שכבו במיטה הזוגית אחרי שהשכיבו את זואי לישון, "אני שמחה שג'ואי בסדר" היא אמר בחיוך ואדם חייך אליה קלות, "הוא מתנסה וזה בטח מבלבל" היא הוסיפה ובעלה הנהן בזמן שהוריד את משקפיו מעיניו, "אתה חושב שהם יהיו בסוף בני זוג? הוא והבחורה ההיא?" היא שאלה ברצינות, מביטה בסקרנות בעיניו של בעלה, "אני לא יודע, זה תלוי בו" הוא השיב והיא נאנחה והנהנה, יודעת שבעלה צודק.
"אני דואגת לו" היא פלטה בכנות ואדם הביט עליה בשאלה, "למה?" הוא שאל והיא נאנחה, "כי 'איקס' היה כמעט בגיל של ג'ואי כשהוא עזב אותי, מה אם ג'ואי יעשה שטויות?" מליסה שאלה, קוראת לאבא הביולוגי של ג'ואי 'איקס', היא מעדיפה לא להגיד את שמו או אפילו להתייחס אליו כאל בן אדם.
"את מפחדת שג'ואי יהיה כמוהו?" אדם שאל והיא נאנחה, "אני בטוח שג'ואי לא יהיה מרושע, הוא לא אחד שיכניס מישהי להריון ויברח כשיגלה את זה" הוא אמר ברצינות ומליסה חייכה, "את אמא טובה ואת מחנכת אותו כמו שצריך, ג'ואי הוא ילד טוב" אדם אמר בכנות, יודע שבנו רחוק מלהיות כמו אביו הביולוגי.
"אתה באמת חושב שאני אמא טובה?" מליסה שאלה בחוסר ביטחון ואדם צחקק לפני שחיבק אותה, "אני בטוח שאת אמא טובה" הוא אמר לה ברצינות והיא נאנחה בהקלה, שמחה לשמוע את זה.
"ואתה אבא טוב בעצמך, ג'ואי מתנהג כמוך לפעמים" מליסה אמרה ברצינות ואדם גיחך, "הוא דומה לך יותר, אחרי הכל הוא משוגע ואת המשוגעת שבנינו" אדם אמר ומליסה פערה את פיה בחוסר אמונה לפני שהיא צבטה את צלעו של בעלה המצחקק, "חצוף!" היא מלמלה ברוגז והסתובבה הצידה, גבה מופנה אליו והוא חייך קלות לפני שחיבק אותה, "אבל את יודעת שאני אוהב את שניכם בכל ליבי" הוא אמר לה ברצינות והיא חייכה לעצמה, מאפשרת לו להמשיך לחבק אותה עד שהם נרדמו, לא יודעים שהנערים עוד ערים וממשיכים לדבר בניהם על מה שהם הולכים לעשות מחר.