ספר הבדיחות (פרק 5 ולפני האחרון)

ג'יימס דילג בשמחה לעבר בית הספר.
כי מה בעצם יכול לגרום לו למצב רוח רע?
הוא ברח מבריונים, אהבת חייו דיברה איתו, והוא בחר להיום את הבדיחה הכי טובה שיש בספר.
הוא חייך לעצמו.
שום דבר לא יכול להרוס את היום הזה.
הוא הלך לו במסדרון, ופתאום הבחין שכולם מסתכלים עליו בגועל.
הוא בחן את נעליו, את חולצתו, את שיערו, אך שום דבר לא נראה לו דוחה במיוחד.
"מעתיקן." הוא שמע קול לצידו.
זה היה בוב, ילד מכיתתו. ג'יימס הסתכל עליו במבט שואל.
"אתה העתקת את הבדיחות מבראד!" בוב אמר בזלזול.
"מה?… לא אני לא!" צעק ג'יימס.
הוא? בראד? בדיחות? הוא צעד לעבר כיתתו של בראד, מקבל מליון צעקות "בוז" בדרך.
הוא נכנס בזעם לכיתתו, ומה שראה גרם לו להלם מוחלט.
על שולחן המורה ישבו בראד וג'ון, פיט עומד בצד וראשו מורכן למטה.
בראד החזיק בידו עותק חדש של "בדיחות קורעות 4" וסיפר בדיחות לכיתה.
ומולו, ישבה ג'ייד, וצחקה צחוק מאולץ.