נופלים על הרגליים – פרק 3

author1 22/04/2019 749 צפיות אין תגובות

״אני חייבת להגיד שאת ממש אמיצה ..״ דנה אמרה לעלמה,כשעלמה התקרבה עלה בהליכה מהירה , דנה בדיוק אכלה את האורחת הבוקר שלה בחדר האוכל.
״כי את הפסדת את השעתיים הראשונות של היום הראשון..״ דנה אמרה לה במבט כועס ,מנסה לרמוז לה על כך שהשאירה אותה לבד בטקס פתיחה של הלימודים.
״אני כל כך מצטערת דנה באמת,פשוט אבא שלי והשטויות שלו..לא יקרה יותר מבטיחה ״ עלמה אמרה לה בחיוך עצוב וחמודי שאיש לא יכול לעמוד בו.
״אווקי בסדר נו,רק בגלל שאני רעבה״ דנה אמרה לעמלה ונתנה ביס גדול בכריך העסיסי שלה .
הם חברות טובות מאז ילדות,כמעט כמו האחיות,יש להם כל מה שצריך בשביל להיות חברות טובות ,
אין להם חוויות לא משותפות ,שלוש רבים רצינים מהלך הילדות,וקראש מטורף על אותו בחור בכיתה ד, קלאסי.
״אני פשוט עייפה כל כך ומתה כבר לישון וללכת לחדר שלי במגורים ״ עלמה קרסה לה על הכיסא ממול דנה והניחה את ראש שלה על השולחן בכבדות.
״התקשרתי אליך אתמול מלא פעמיים בלילה ולא ענית לי..מתי חזרת בסוף מהבר?״ דנה אמרה לעלמה ,
ועלמה הרגישה איך ראשה מתרוקן מהכל ,ברגע שהיא שמעה אותה אומרת את המילים -אתמול בלילה .
היא נזכרה אתמול באוליבר ,במה שקרה,במה שראתה.
היא הרגעשה איך הגוף שלה מתמלא בזיעה קרה ובחילה ,ואיך פתאום בא לה להקיא.
״עלמה?״ דנה קרא לעברה שוב אחרי כמה דקות שלא ענתה לה.
״מה אמרת אני פשוט עייפה מדי..״ עלמה אמרה והרימה את ראשה מהשולחן.
״את בסדר?״ דנה שאלה אותה כשראה איך הפנים שלה חיוורות פתאום ,ואת המבט המפוחד שלה .
עלמה לא ידעה אם לספר כי היא לא ידעה בעצמה אם מה שראתה זה אמיתי,או שהיא קצת שתתה יותר מדי .
אבל היא החליטה לספר לה חצי ממה שקרה.
״אתמול בלילה פגשתי בחור״ עלמה התחילה לספר לדנה את מה שקרה והתקרבה עלה קצת, כדי שלא כל חדר האוכל ישמעו אותם.
״ושכבתם?״ דנה שאלה אותה בפליאה ועלמה רק נענע עם ראשה בתשובה חיובית,ועם חיוך ילדותי.
״אווו תראו מי התחילה להיות שובבה״ דנה צעקה פתאום והתחילה לדפוק על השולחן כדרך צחוק, וכמה מבטים בחדר אוכל הופנו כלפיהם .
״שש נו תהיי בשקט כבר״ עלמה סמנה לה להיות בשקט והמשיכה בדברים שלה .
״האמת שהוא ממש ממש חמוד וחתיך והאמת שקצת חשבתי עליו כל הבוקר..״ היא המשיכה ודנה עצרה אותה באמצע.
״חכי,תראי תחתיך שבכניסה בדלת ואז תגידי מי חתיך יותר״ דנה אמרה לה והעיניים שלה היו מרוכזות לכיון דלת הכניסה ,היא נשיכה את שפתייה קלות .
״הוא כמו אל״ דנה אמרה לה ועלמה הסתובבה לראות במי מדובר.
״אומיגד״ עלמה אמרה בבהלה והניחה את היד שלה על הפה שלה.
״מה קרה??״ דנה שאלה.
״זה הוא.״ עלמה ענתה לה כשראתה את אוליבר עומד בכניסה לדלת והוא עמד שם עם המנהל התיכון ,נראה שהמנהל הסביר לו והראה לו את המקום.


״היי חדש ,התיכון הזה אולי על רמה ואבל כולם יודעים שבשניצלים לא נוגעים.״ דין אמר ונגע בכתף של אחד הילדים שהיה לפניו בתור לקחת שניצל.
״מאיפה אתה יודע שאני חדש?״ הוא אמר לו בביישנות והשפיל מבט.
״אני מכיר פה את כולם,חתיכים ,כוסיות,תאומות זורמות,ואפילו את צוות המנקים,אז אם אני לא מכיר אותך כנראה שאתה חדש״ הוא אמר לו ונתן לו מכה קטנה בגב.
״איך קוראים לך ?״ דין שאל אותו לבסוף כשראה שהוא לא זורם איתו בשיחה וקצת מתבייש,ודין אדם חברותי בסהכ.
״יונתן״ הוא אמר לו ופעם ראשונה שהוא הסתכל לו בעיניים.
״ אווקי התחלה טובה ולאיזה כיתה אתה צריך להצתרף?״
״יב 3״
״אווו בחור יש לך המון מזל בחיים,אנחנו הולכים ללמוד ביחד.״ דין אמר לו בחיוך גדול ויונתן נישאר עם פרצוף רגיל וחסר כל רגש.
״רק על תתלהב יותר מדי כן,שלא יחשבו שאתה הומו או משהו״ דין אמר לו בציניות , והלך משם לתפוס משום באחד השולחנות.
יונתן הביט בו הולך משם בחיוך גדול,והוא נשאר עומד בתור עם לחיים סמוקות ,יונתן הבין באותו רגע שמהבחור הזה הוא צריך להתרחק.
__
״אני חושבת שהפסיק לזרום לי חמצן למוח״ עלמה אמרה וכיסתה את הפנים שלה מבושה.
״למה את מתנהגת ככה,את שכבת עם האדם שנראה כמו אל מצרי״ דנה אמרה לה ושלחה מבט סקסי לעבר אוליבר,
אבל אוליבר היה מרוכז מדי בשיחה שלו עם המנהל.
״כן דנה אבל לא תכננתי שהאל המצרי יצוץ לי פתאום בחדר אוכל״ היא אמרה לה במבט לחוץ.
״לפחות תגידי שזה היה זיון שווה?״ דנה שלחה לעברה מבט מסוקרן ושאלה אותה.
״כן..את אפילו לא מבינה עד כמה שהוא טוב״ עלמה אמרה בחיוך ודנה רק הגיבה לה ובפה פעור.
״לכי דברי איתו או משהו כזה ..״
״אני חושבת שצריך לשמור על פרופיל נמוך כרגע״עלמה אמרה לה והחיוך נמחק מהפנים שלה ,כרגע היא רק רוצה להתרחק מאוליבר עד שהיא תבין מה קורה ,למרות שהוא ממש חמוד.
״מה ?למה?״ דנה אמרה לה ,ועלמה באמת חשבה על לספר לה לרגע אבל..
״הגברת עלמה בלינסון,החוצה,עכשיו!״ עלמה שמעה פתאום מאחורה ,ואת הקול הרציני והקפדני קשה לפספס למי שהוא שייך.


״לפספס את טקס הפתיחה של שנת הלימודים הראשונה שלך זה עניין רציני מאוד.״ המנהל בוריס תקף את עלמה ושלח לעברה מבט נוקשה בזמן שהם דברו בכניסה לחדר אוכל.
״אתה צודק המנהל ,אני כל כך מצטערת פשוט אבא שלי החליט לעשות אירוע קטן לכבוד זה ואיך שזה נגמר אני מיד הגעתי לכאן ו..״ המנהל עצר את דברי עלמה בכך שהוא מסמן לה עם היד לעצור.
ועלמה רק חשבה עוד כמה פעמים היא צריכה להסביר לאנשים שזה בכלל אבא שלה ולא היא.
״אני מכבד את אבא שלך מאוד ואת האח שלך,לכן אני לא אעניש אותך הפעם״ הוא אמר לה במבט סלחני ועלמה רק רצתה לקפוץ מאושר כי לא קבלה ריתוק על תחילת השנה.
״אבל עלמה תזכרי שזה השנה האחרונה שלך, זה השנה החשובה ביותר,תנסי שלא להרוס אותה בכל מיני השטויות ״ הוא אמר לה והתקדם משם לכיון המשרד שלו,
עלמה נשארה עומדת שם ונאנחה,
סהכ תחלת שנה ממש טובה יש לה,היא אכלה עם דנה, התחמקה מעונש, חגגו לה בבית והפסידה טקס משעמם ומיותר.
״היי״ היא שמע פתאום קול קורא לה ומחזיק ביד שלה בחוזקה,
״אנחנו צריכים לדבר״ ההיא הסתובבה וראתה פתאום את אוליבר מחזיק בידה ועם מבט קשוח וחודר.
ואולי תחלית שנה לא כזאת טובה?


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך