מה היה קורה אם…..4

20/05/2019 722 צפיות אין תגובות

שבוע הארי לא דיבר איתי. הארי משך אותי לחדר הנחיצות. "אני מצטער על איך שהתנהגתי "אמר הארי. "הבנתי את המסר הארי אתה לא רוצה קשר איתי או עם הריון הזה"אמרתי. "ג'יני הבנת לא נכון. אני רוצה קשר איתך אני רוצה קשר עם הריון אני רוצה אותך איתי. פשוט מה שאת אמרת זה שאהיה לי משפחה ג'ין וזה הבהיל אותי"אמר הארי. הסתכלתי אליו. הארי החזיק במותן שלי. רכן לנשק אותי. לא נתתי לו לחכות יותר מדי ונישקתי אותו ברכות. "הארי אני לא יכולה שתעלם לי כ. פגעת בי"אמרתי. "אני מצטער ג'יני" אמר הארי. "איך אני אספר להורים שלי"שאלתי. "אני לא יודע אבל אני אתמוך בך"אמר הארי. "אז בוא נברח. בוא נתחתן"אמרתי. "ג'יני איך את לא יודעת שזה מהורמונים" שאל הארי. "אני לא יודעת" אמרתי. הארי ליטף את הגב שלי. "עשיתי בדיקה"אמרתי. והוצאתי תמונה של הרחם שלי ושל התינוק שבתוכו. נתתי להארי את התמונה. "הארי זה הולך להיות הבן או הבת שלך" אמרתי."אני אוהב אותך"אמר הארי. "גם אני אוהבת אותך"אמרתי ונישקתי אותו בלחי. חודש ראשון להריון שלי.
כששנה נגמרה הייתי בחודש שלישי. אלבוס דמבלדור מת פשוט מהגיל. הארי חזר לדודים שלו כבקשתו האחרונה של דמבלדור. אני ורון ביחד עם הרמיוני למחילה. "אוקי אני צריכה חספר לכם מישהו"אמרתי. "מה"שאלה אימא. "אוי לא את והארי נפרדתם"שאלה טונקס. "אולי ניתן לה לספר"אמר ביל. "אני "אמרתי. "כן אמר אבא. "אני בהריון"אמרתי. "מה"שאלו כולם בפה אחד. "אני יודעת איך זה נראה.פשוט אחרי חג המולד. כבר לא היה טעם. באמת שהשתמשנו האמצעי מניעה"אמרתי. "אמצעי מניעה עובדים רק 25 אחוז מהזמן"אמרה הרמיוני. "כמה זמן את יודעת על זה"שאל אבא. "שלושה חודשים"אמרתי. "ואת בטוחה שהארי הוא האבא"שאל רמוס. "כן"אמרתי. "אוקי זה הרבה להכיל"אמר אבא. "אתם בטח שונאים אותי"אמרתי. "לא אנחנו לא פשוט קצת המומים אחרי הכול זה הילד של הארי"אמרה אימא."אוקי מה שנעשה זה נדחה את החתונה של ביל ופלר ונחתן אותכם במקום כך שהילד יגיע הכול אהיה בסדר"אמר אבא. "אבא נראה לך שזה הגיוני שהיא תתחתן לפני "שאל ביל בכעס. "ביל אולי זה לא רעיון רע. אני אוהבת אותך אבל יש משהו במה שהוא אומר" אמרה פלר. "ג'יני מה דעתך על זה"שאל אבא. "אוקי אז זה יפתיע אותכם אבל התחתנו"פלטתי מהר. "מה מתי "שאלה אימא. "טוב אחרי שהראתי להארי את אחת התמונות שמקבלים הציעתי שנחתן ואז הוא אמר לי שאני לא חושבת בהגיון. הרמונים וכאלה. אחרי שבוע הוא אמר שזה לא רעיון רע ודמבלדור חיתן אותנו. הוא השיג את כול הדפסים ועל הכול אז רשמית אני כבר לא ווזלי" אמרתי. "ג'יני "אמרה אימא בהלם. "אל תכעסו אליי אני משתדלת באמת"אמרתי. "אין מה לעשות זה כבר קרה"אמר אבא. "יכולת לעבור הפלה"אמר רון בזעם. השפלתי מבט. "רון אל תדבר ככה "אמרה הרמיוני. "אני יודעת שפישלנו אבל אני והוא עומדים מאחורי החלטות והטעיות שלנו" אמרתי. הלכתי לחדר שלי ונעלתי את עצמי.
*יום החתונה*
הארי הגיע יום לפני. היה מתח בבית ולא בגלל החתונה. האחים שלי והורים שלי לא ידעו איך להתנהג להארי.כול המצב היה לא נעים. "אני מבין שספרת להם"אמר הארי. "כן גם על החתונה"אמרתי. "אוקי. הם כועסים"שאל הארי. "כנראה שכן הם לא מגיבים"אמרתי בתסכול. הארי חיבק אותי. "ג'יני תתלבשו" אמרה אימא. פלר הייתה נחמדה ושינתה את השמלה שלי שלא יראה מני בטן קטנה כזאת. "אתה יודע נראה לי שיותר מפריע להם ששכבנו מאשר הריון עצמו"אמרתי. "אני מניח שזה נכון"מלמל הארי. " היי מה קרה"שאלתי. להארי הייתה הבעה מוזרה על הפנים. "הכול קורה מהר מדי ואני צריך לצאת למסע והמחשבה שאת צריכה להשאר מאחור ולטפל בילד שלי בלעדיי מצמרר אותי ומחרידה אותי"אמר הארי. "כן אבל בשביל הילד הזה הארי. אתה צריך לצאת למסע ולהשאיר אותי לבד. כדאי שלילד הזה אהיה עולם לחיות בו מבלי פחד ומבלי שום דבר" אמרתי. "אני אוהב אותך"אמר הארי. "גם אני אותך"אמרתי. ידו ליטפה את הבטן שלי בצורה מעגלית. ירדנו לחתונה עצמה. אימא התעלמה ממני לגמרי. הפחד שלי לעבור את זה לבד. שוב עולה לי בראש. "ג'יני איך גדלת"אמר דוד ליאו. "כן"מלמלתי. "רבת עם הורים שלך"שאל דוד ליאו. "לא בדיוק"אמרתי. "מה עשית"שאל דוד ליאו. "אני לא עשיתי כלום"שיקרתי. "אני יודעת מתי את משקרת"אמר דוד ליאו. "דוד ליאו ברחתי והתחתנתי ועכשיו אני בהריון" אמרתי. "כן גם אימא שלך ואבא שלך עשו אותו הדבר עם ביל"אמר דוד ליאו. "אז למה הם כול כך כועסים אליי"שאלתי. "כי זה מלחמה ג'ין ולמה שאני הבנתי מהורים שלך הנער שאת מדברת עליו הוא הארי פוטר"אמר דוד ליאו. "אל תראה את זה ככה "אמרתי. "מה את נתת לו את הבתולים שלך ג'ין"אמר דוד ליאו. "זה לא מה שקרה"אמרתי. "אז מה קרה" שאל דוד ליאו. "בחג המולד וולדמורט חטף אותי למשך איזה שבוע."אמרתי והשפלתי מבט. "אני לא מבין"אמר דוד ליאו. "אין מה להבין אתם לא יודעים מה קרה אל תשפטו אותי"אמרתי בכעס. "אני דווקא יודע מה קרה" אמר דוד ליאו. "מה"שאלתי. רון הגיע מרחוק. "ג'יני זהירות"קרא רון. התכופפתי. "דוד ליאו הוא אוכל מוות"אמר רון. "מה"שאלתי בבלבול. דוד ליאו צחק צחוק מרושע. "אני הייתי בחג המולד ג'יני. אני עשיתי דברים. דברים נוראיים" אמר דוד ליאו. רעד עבר לי בגוף. התרחקתי ממנו. "ג'יני אין סיבה להתרחק תתני לי להרוג אותך וזהו"אמר דוד ליאו. הכול בחלום הכול בחלום חשבתי שוב ושוב לקוות שזה לא אמתי. כן לא התעוררתי. "אני יכול לספר להם מה קרה שם. איך הפכת למשהו כו חלש ומסכן שאפלו אוכלי המוות ריחמו עלייך"אמר דוד ליאו. אף אחד לא ידע במאה אחוז מה קרה שם . הארי ידע קצת מהחלומות שלי ומעט ממה שסיפרתי לו אבל יש דברים ששמרתי לעצמי. "אל תדאגי אני בטוח שאדון האופל יחסו על חיי אחרי הכול הוא תמיד אמר שאת טובה "אמר דוד ליאו. רציתי לבכות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך