מכתב לאמא

07/05/2020 584 צפיות אין תגובות

אמא, אמא יקרה שלי. אני כותב לך עכשיו מהבסיס אחרי הרבה זמן שלא יכלתי, את יודעת אנחנו כל הזמן עסוקים באימונים ומטווחים ומה לא ובזמן שכן יש לנו אנחנו מנצלים כדי לישון.
אני מצטער שלא כתבתי לך הרבה זמן, את בטח דואגת לי אבל את לא צריכה לדאוג, טוב לי כאן. אני והחברים שלי כבר יודעים הכל זה על זה והימים עוברים הרבה יותר מהר משחשבתי.

אמא, אמא יקרה שלי, היום אני חוזר הביתה, את כנראה תקראי את זה שאני כבר אחזור לבסיס שוב. כל חודש מחדש שאני סוגר בבסיס אני רק מת לחזור הביתה ולראות אותכם, לאכול את האוכל שלך ולספר לך כל מה שאני יכול לספר, קורים כלכך הרבה דברים ואף פעם לא משעמם, אפילו הגעתי לקורס צלפים כמו שאמרתי לך שאני כלכך רוצה, אמרת שאני לא אתאים לזה אבל תראי אותי היום, בעוד חודשיים מעכשיו אני כבר אהיה צלף בדיוק כמו אבא.
מתגעגע כלכך.

אמא, אמא יקרה שלי. בעוד שבוע אני יוצא למלחמה, את יודעת איך זה, הרי אני חייל וזה למה אני כאן בעצם. אני לא יכול להגיד לך מה אני הולך לעשות או לאן אני הולך אבל, אבל אל תדאגי, את לא צריכה לפחד. התאמתי כבר שנה בשביל זה, את יכולה לסמוך עלי ועל המפקדים שלי. תראי אותי עכשיו, אני סוף סוף לוחם, אני מגן על המדינה שלי והכי חשוב אני מגן עליך אמא, עליך ועל מאיה ועל רון, על סבתא וסבא ועל כל המשפחה שלנו.
אני מקווה שאני אוכל לכתוב לך בקרוב.

אמא, אמא יקרה שלי. המלחמה עוד מעט נגמרת, אני בטוח בזה. אנחנו כלכך קרובים לסיים וסוף סוף אוכל לחזור ולחבק אותך כמו שהבטחתי לך, אבל אמא. עם כל יום שעובר אני נלחם חזק יותר להישאר כאן, קשה כאן אמא. אני חושב שראיתי יותר מדי וכבר שבוע שלא הצלחתי לישון כמו שצריך, אני בטוח שזה רק כי אני רחוק מהבית ושאני אחזור אני אוכל לישון בדיוק כמו שישנתי אז, גם 20 שעות כדי להשלים את כל מה שלא הספקתי בבסיס.

אמא, אמא יקרה שלי. המלחמה נגמרה ואני חוזר עכשיו הביתה, אני בסדר גמור אני נשבע, לא נפצעתי או נפגעתי יותר מדי, אבל אני מבקש ממך דבר אחד. תני לי קצת שקט אמא, קצת זמן לעצמי. אני עדיין לא יכול לספר לך מה קרה, פשוט אסור לי. אני רק צריך זמן להבין את כל מה שקרה, אבל אני יכול להבטיח לך אמא, אני הגנתי על המדינה, כמו שהבטחתי פעם, לאבא. תראי אותי עכשיו אמא, הגנתי עליך, על המדינה. בדיוק כמו אבא.

אמא, אמא יקרה שלי. יש לי הרבה דברים לספר לך, דבר ראשון חתמתי קבע, בדיוק כמו אבא. טוב, לא לגמרי בדיוק. אני הייתי חייב לחתום כי ככה זה אצלנו.
אבל יש לי גם חדשות טובות אמא, הכרתי לא מזמן מישהי, חמודה ממש מהצפון. שאני אחזור אני אכיר לך אותה אני בטוח שאת תאהבי אותה מאוד והיא תאהב אותך.

אמא, אמא יקרה שלי. את זוכרת ששאלת אותי מה החלום שלי? ואני עניתי לך שאני לא יודע?
אני ידעתי כל הזמן הזה פשוט… פחדתי לספר לך. מאז ומתמיד חלמתי להיות חייל, רציתי להציל ולהגן על אנשים, רציתי להיות כמו אבא, רציתי להיות דמות שיעריצו אותה, רציתי להיות גיבור אמא.
זה ילדותי את לא חושבת? לרצות להיות גיבור כמו באגדות, שנלחם בדרקון ומציל את הנסיכה והנה אמא, אני גיבור, ככה המפקד שלי אומר כל הזמן, אבל למה את לא שמחה בשבילי אמא? למה שאני חוזר הביתה אני שומע אותך בוכה בשקט בלילה? אני התגייסתי כדי לשמח אותך ואת אבא ולהגן עליכם, אז למה אמא?

אמא, אמא יקרה שלי. יש עוד מלחמה בפתח ואני יוצא שוב להגן עליך, הפעם אני זה שמפקד על חיילים חדשים, זו המלחמה הראשונה שלהם ואני מקווה שלא יקרה להם כלום. ככה את הרגשת כלפי אמא? זה הפחד שהרגשת כשיצאתי למלחמה בפעם הראשונה?
אמא כבר אמרתי לך שאת לא צריכה לדאוג, עשרות פעמים אמרתי לך את זה אבל ככה את, את תמיד דואגת לי. ועכשיו גם ככה אני, אני לא רוצה להגיד שאני מפחד, אבל אין לי עוד דרך להסביר את זה. הפעם אנחנו לא נלחמים בסתם אנשים, במחבלים פחדנים. אני נלחם נגד אנשים כמונו, חיילים אחרים.

אמא, אמא יקרה שלי. אני אוהב אותך. אין לי בכלל כמעט זמן לכתוב לך, גם את המכתב הזה אני כותב לך בשירותים ואני מקווה שזה לא המכתב האחרון שלי.
פשוט עם כל יום שעובר יש לנו פחות זמן ויש כלכך הרבה דברים אחרים שמעסיקים אותנו שאני חייבים לטפל בהם, אבל אמא אל תדאגי, אני עוד מעט חוזר.

-סוף


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך