הברבור הלבן פרק 29

Bloddy bomb 19/06/2022 197 צפיות אין תגובות

חואנה נשמה עמוק והתיישבה על מיטתה, היא באה לפנימייה כדי לעשות אתנחתא קצרה לפני חזרתה לבית החולים, הסיבה שאנדרו בא לשוחח עמה לא עניין אותה בכלל.
" תקשיבי חיים שלי," הוא ניסה להתחיל לדבר אל ליבה אבל היא הפסיקה אותו באמצע המשפט.
" מה יש לך לומר?" שאלה חואנה בעצבים , היא הייתה על סף התמוטטות נפשית.
" אני רוצה שנחזור להיות ביחד," הוא אמר כשהביט בעיני הים הגדולות שלה שאפשר לטבוע בתוכן.
" אני צריכה לחשוב, אני לא יכולה לקבל החלטה בין רגע." היא אמרה באדישות.
" מה איתנו?" שאל בלחץ , " את לא יכולה לתת תשובה שלמה?"
אנדרו הסתובב ימינה ושמאלה וספר את הדקות החולפות בליבו. הוא רצה לשבור את הקרח בינו לבין חואנה.
חואנה לא ניסתה להקשיב, היא ניסתה להדחיק את מה שקרה ביניהם בעבר.
" לא תעני לי?" פנה אליה בעצבים, " את תשבי כאילו לא קרה בינינו כלום?"
חואנה רק משכה בכתפה ולא אמרה דבר.
אנדרו יצא משם בשקט בלתי מופגן וסגר את הדלת אחריו. היה לו קשה להיות מול חואנה ולהסתיר את רגשותיו כלפיה.
הוא רצה ללוות אותה לבית החולים, להראות לחואנה שאכפת לו מהקשר שלהם. הוא דאג לאמה כשהיא תצא מהניתוח בשלום.
הוא קיווה שחואנה תבין אותו ותסלח לו ולעצמה על כך שהוא אכזב אותה.

חואנה לא ידעה איך להתנהג אחרי הנשיקה עם ארתורו. מצד אחד לא היה לה שום רגש אליו, מצד שני היא לא רצתה להודות שעדיין היא מאוהבת באנדרו.
היא זכרה איך היה לא קל איתו וגם כל כך קשה בלעדיו, החודש האחרון ערער אותה נפשית שהיא לא מסוגלת לחוות משהו עוצמתי מסוג זה.

היו להם גם ירידות וגם עליות, הם התגברו על הקשיים והמכשולים ביחד. היא הרגישה שהיא חייבת את הפיוס הזה לאנדרו יותר מאשר בשבילה.
צלצול הריגנטון של הפלאפון שלה קטע את חוט מחשבותיה. היא ניגשה לצד וענתה לשיחה.
" חואנה?" היא שמעה קול עמוק מעבר לקו, הוא לא היה מוכר.
" כן, מי זה?" שאלה חואנה בעניין.
" זאת תרזה, רופאת הנשים." אמרה תרזה בקול עמוק והסתירה את זהותה.
"אוה , שלום." ענתה בקול מופתע, " התקשרת לברברה?"
מה לה ולתרזה? אולי היא מכירה את אמו הביולוגית של אנדרו?
" כן , והיא לא ענתה," הוסיפה תרזה קצרות , " יש לך מושג איפה היא?"
" לא יודעת ." ענתה חואנה ביובש וסגרה את השיחה בטרם סיומה.

תרזה התפלאה למשמע הניתוק המיידי של הטלפון, צפצוף צורם נשמע היטב באוזניה בעת שניסתה להתרכז בענייני העבודה.
היא שמטה את מעילה מעליה והתיישב על הכיסא על מנת לחפש מידע כלשהו על בנה אנדרו.
היא חשבה מה הוא עושה ברגע זה, איזו בת זוג בחר לעצמו ומה דעתו בנוגע לחיי האהבה שלו. היא לא ידעה שהנערה שדיברה איתה בטלפון היא אהובת ליבו של אנדרו.
" אני אמצא אותך , בני היקר." אמרה בעוד הדמעות נשקפו בעיניה. " וכאשר נהיה ביחד, לעולם לא אתן לאף אחד להפריד בינינו."

חואנה ארגנה את התיק לקראת יציאה משוערת בשעה שש בערב.
היא שמה בו אייפד, אוזניות אלחוטיות, מצלמת Canon מקצועית לצילום ביום מפני שביום שלישי הקרוב. היא רשמה פרטים על השיעור עם המורה לצילום ערב ובוקר.
חואנה סימנה במרקר צהוב בולט עובדות מעניינות ומפורטות על צילום נוף . היא סגרה את התיק ויצאה לדרכה כאשר היא מצוידת בבקבוק מימייה שנשאה על זרועה.
אנדרו הבין שהגיע במאוחר , חואנה הקדימה אותו . הוא הרגיש פספוס על כך שלא יכול ללוות אותה לבית החולים.
" אוף!" גנח אנדרו בייאוש והלך למזוג לעצמו מים כדי להירגע קצת מהעצבים.

קן הרגיש שאינו מסוגל לנשום, התדהמה זעזעה את בטנו . הוא לא יכל יותר לפקפק. יש לו רגשות אמיתיים כלפיי אנדרו.
" קרול, אני יכול להסביר. " אמר בגמגום והוריד את ראשו בבושה.
" מה תסביר?" אמרה קרול בקול פגוע , " הכול ברור מאליו."
קרול רצה ממנו והלאה, היא עלתה במדרגות כשבכייה הולך ומתגבר.

חואנה ליטפה קלות את ידה של אמה וביקשה שלא תלך מוקדם . היא התפרצה בבכי תמרורים והתקשתה להיפרד ממנה.
לוסי עברה את הניתוח בהצלחה והועברה למחלקת התאוששות. היא עוד לא התעוררה בגלל השפעת ההרדמה.
" אימא שלי.." אמרה בהתמרמרות . " אני לא רוצה שתלכי."
חואנה עמדה ללכת אבל היא הבחינה שאנדרו הופיע. היא הביטה בו במבט מופתע. הוא פתח את הידית ונכנס לחדר כשהסתכל לכל הצדדים.
" איך הגעת? אמרו לך שהלכתי לבקר בבית החולים?" שאלה חואנה והפנתה אליו פנים חיוורות ואדומות.
אנדרו משך בכתפו והביט עליה באושר. הוא לא הבין איך יכול היה להיות כל כך עיוור אליה.
" פשוט הגעתי, " אמר אנדרו בפשטות שאופיינית לו, " נאמר לי שאימא שלך אושפזה כאן, אז באתי." הוסיף בדממה.

חואנה שתקה בעוד הביטה עליו כמה רגעים, לא היה לה מה לומר. שתיקה ממושכת ומתוחה שנמשכה ביניהם פרק זמן ארוך .
" חשבתי על מה שאמרת , אני רוצה לתת לנו הזדמנות שנייה, מה דעתך?"
אנדרו הסתכל בה ושקע במחשבותיו. המילה הראשונה שהתגלגלה על לשונו הייתה " אני צריך לחשוב."
על מה יש כל כך לחשוב? למה לוקח לו זמן כדי לתת תשובה אמיתית, מהלב?
חואנה תקעה בו זוג עיניים. מקוות לתשובה שתבוא מן הלב ושתפתח את הדלתות לאהבה מחדש בין שניהם.
אנדרו יצא החוצה והקיא את כל מה שאכל בבוקר. הוא הרגיש מוזר.
הוא חזר אליה , יותר טוב עכשיו.
" אני מוכן," הוא אמר בחיוך מלא ביטחון עצמי.
" מוכן למה?" שאלה באדישות.
" מוכן לתת לנו. לי , לך. הזדמנות שנייה." שאג בשמחה ועבר בין החדרים.
היא הביטה בו כולה עמומה. היא לא יכלה לדבר מרוב התרגשות שדגדגה בעומק גרונה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך