אבל האבל

תחת מטרייה והחיילים מסביב נכנעים לגשם נופלים אל הבוץ וקמים
אלו שנפלו לבוץ – קפאו, אלו שקמו ממנו – נלחמו
מאז – אלו שנפלו, יפלו על אדמת אחיהם שקמו
את נצח יהודה לא אשכח

אבל האבל לא מפסיק
רגליי על האדמה ולא אפסיק
לראות פרחים ולא לרצות בשמם
אבל לזכור את פניהם

והחזקתי את ידו של אחי מול המצווה
צחקוקי החיילים שנתנו לי חום על המים נשמעו
עכשיו צרחות ויבבות נשמעו מרחוק
תחייך עכשיו, אך חריקה של אבד בקולי נשמע
את הנחל לא אשכח