אטמוספירה#2
אליין הולך וחוזר בתוך חדרו. סהרורי.
"מה לעזאזל?" הוא מתוסכל. מה אני עושה עכשיו? איך אני מספר לה הכול?
היא כל כך בסערת רגשות עכשיו שגם את האמת הכי צלולה היא לא תקבל.
מה אני עושה?
הוא מתיישב בעצבות על הכיסא.
לא, לא אסור לי לוותר. אני לא אוותר עליה. גם אם יקח לי שנים עד שהיא תסכים לדבר איתי אני אעשה את זה.
זיק נחוש נדלק בעיניו, ולפתע כבה.
הוא נזכר באנדי. דמעות מלוחות ממלאות את עיניו, צורבות את עורו הבהיר.
לא. אני לא אתן לו להרוס את חיי. לא!
אני אסביר לך הכל עדן. הוא נזכר בפניה היפות, כמלאך. נרעד.
אני אסביר לך. רק תחכי לי טוב?
תגובות (0)