עגלה בלי גלגלים

אֲנִי בּוֹעֵר עַכְשָׁו
סוֹעֵר בַּמַּחֲשָׁבוֹת
גּוֹרֵר עֲגָלָה עֲמוּסָה
נְטוּלַת גַּלְגַּל, תְּפוּסָה.
הַדֶּרֶךְ לַפִּסְגָּה עוֹד רְחוֹקָה
אֲבָל לְמִי אִכְפַּת
שְׁרִירֵי נַפְשִׁי כֹּה דּוֹאֲבִים
הֵם עָמְלוּ קָשֶׁה, יָמִים.
אֲנִי חוֹשֵׁב עַכְשָׁו
מְנַסֶּה לְהִתְפַקֵּס
אוּלַי אֶנְשֹׁם קְצָת רוּחַ
אוּלַי טִפָּה חַמְצָן
אֵשֵׁב לִי, קְצָת אָנוּחַ
אַקְשִׁיב לְיִלְלַת תַּן
שָׁמַיִם כֵּן יָפִים
וַאֲנִי יָפֶה גַּם
נִרְגַּעְתִּי מְעַט הֵקַלְתִּי מַשָּׂא
אֵשֵׁב בַּצֵּל אַתְקִין גַּלְגַּל
הָעֲגָלָה שׁוּב לֹא תַּחֲרֹק
אֶעֱבֹר עוֹד אֶת הַגַּל
אֶשְׂמַח יוֹתֵר אַבִּיט מֵעַל
לֹא אֵדַע עוֹד סֵבֶל
לֹא אֹמַר חֲבָל.