מפלצות ומלאכים.
כולנו בני אדם, נולדים עם תחושה שאנחנו אולי מלאכים, נקיים ומלאי אפשרויות, אבל מהר מאוד מגלים שהחיים הם קרב בין עושר בכיסים לעושר בתאים – זה שבלב, בנפש, ב-DNA של מי שאנחנו. אתה חושב שאתה יודע מה זה עושר, נכון? קופה מלאה, בית מפואר, אולי מכונית שגורמת לראש של כולם להסתובב. אבל אז אתה מרגיש את הריק הזה, את החור ששום כרטיס אשראי לא יכול למלא, כי העושר האמיתי? הוא לא נקנה. הוא נבנה, תא אחר תא, רגע אחר רגע, מהיום שאתה נולד ועד הרגע שאתה מבין מי אתה באמת.
אתה נולד, עטוף בקור של העולם, עיניים קטנות שמנסות לפענח את המבטים סביבך. בשלוש השנים הראשונות, אתה לומד לאט, כמו תינוק שמגשש בחושך. אתה מרגיש את החום של זרועות אמא, את הצחוק כשאתה מפיל את הצלחת ולא נרמס תחת צעקות. אתה מרגיש בטוח, מוגן, כאילו העולם מחכה שתגדל ותהיה מלך. אבל יש כאלה, ואולי זה היית אתה, שמרגישים משהו אחר. את המבט הקר, את היד הכבדה, את הקול שצורח על טעות קטנה. אתה מרגיש את הפחד, את הלב הקטן שדופק חזק מדי, כי האנשים הגדולים, אלה שאמורים לאהוב אותך, מפחידים אותך יותר מכל. ואתה לא יודע, אבל התאים שלך כבר מתחילים להתעצב – לא מאושר, אלא מחסר.
אתה גדל, ואם התאים שלך מלאים בחום, באהבה, במילים שמרימות אותך, אתה מרגיש עשיר. אתה צוחק עם חברים, מחבק בלי לחשוב פעמיים, אוהב בלי פחד. אתה בונה זוגיות שמרגישה כמו בית – תלות הדדית, כזו שמרימה את שניכם, נאמנות שזורמת כמו נשימה, התחייבות שמרגישה טבעית. אתה מרגיש שכל מקום שאתה נמצא בו מתמלא באור, כי העושר שלך הוא לא בכיס, אלא בלב. אבל אם התאים שלך ריקים? אם גדלת עם מכות, עם השפלות, עם הורים שלא ידעו איך לגדל מלאך? אתה מרגיש עני, גם אם יש לך מיליארדים. אתה רודף אחרי משהו – סמים, אלכוהול, סגירות ומופנמות, קירות שאתה בונה סביב הלב – אבל שום דבר לא ממלא את החור. אתה מרגיש את הדלות הזו, את הנפש שמתכווצת, את החיים שמרגישים כמו מאבק תמידי.
ואז אתה מגיע לרגע הזה, כשאתה כבר בוגר, ואולי חושב להביא ילד לעולם. אתה מרגיש כמו מלך, חייל משוחרר, סטודנט, נזר הבריאה. אתה בטוח שאתה יודע הכול, שהחיים של הילד שלך יהיו מושלמים כי אתה "מסודר". אבל תעצור, כי כאן מסתתרת הסכנה. אתה לא מבין מה זה ילד. אתה לא מבין שהוא לא סתם בובה שתלביש ותאכיל, אלא נפש שתלויה בך, שתספוג כל מילה, כל מבט, כל שתיקה. אתה לא מבין שאם לא תלמד, אם לא תבדוק את הנפש שלך, אתה עלול לגדל מפלצת – לא כי אתה רע, אלא כי לא ידעת. אתה מרגיש את הבטחון הזה, את ה"אני אהיה בסדר", אבל בלי מודעות, בלי להבין מה הילד הזה צריך, אתה עלול ליצור מישהו שישנא אותך, שיקלל את היום שנולד, שיבטיח לעצמו בגיל חמש לירוק על הקבר שלך.
אתה קורא את זה עכשיו, אולי צוחק, אולי חושב, "למה שאני אעשה דבר כזה?" אבל זה קורה כשאתה לא שואל את השאלות הקשות. כשאתה לא לומד מה זה עושר אמיתי – לא זהב, לא מכוניות, אלא תאים מלאים באהבה, בחום, בחיים ששווה לחיות. אתה מרגיש את החיים זורמים בך, אבל תעצור רגע, תבדוק. כי העושר האמיתי הוא היכולת לגדל מלאך, לא מפלצת. היכולת למלא את התאים שלך ושל הילד שלך באושר, זה ששום כסף לא יכול לקנות.
תגובות (0)