תכתבי

"תכתבי, זה יעזור לך לתקן את עצמך"
הוא לימד אותי להוציא את זה החוצה.
המילים כבר שם מזמן, טקסטים שלמים שנכתבו שנים רק בראש.
תהיות על החיים, על העבר,ההווה וגם על העתיד.
"תכתבי, תוציאי מעצמך- זה משחרר"
אז כתבתי,
כתבתי על עצמי,
ועל הלב,
ועל ההוא ,והאחר,
על ההיא,
ועל הרבה
ועדיין הטקסטים שלא נכתבו ואלו שמחקתי הם רבים עוד יותר.
"תכתבי, זה יעזור לך תסמכי על מה שאני אומר"
הוא הפציר בי
אז כתבתי.
והשלכתי מעליי.
אבל רק חלק
ואיך לומדים לכתוב על הכל?
איך משחררים מעליי את העול?
וכתבתי, וזה לא שחרר
וכתבתי, וזה עדיין לא תיקן
וסמכתי, וזה שלימד-כבר אינו יותר.