זרים עם זכרונות

הפכנו מזרים לאוהבים
ומאוהבים לזרים עם זכרונות..

אהבתי עד כאב,
אספתי את השברים,
ניסיתי לתקן..
ניסיתי לשחרר..
ניסיתי לשכוח..
אבל די קשה לשכוח את מה שהלב רוצה לזכור,

קשה לשחרר את מה שהלב רוצה לשמור קרוב,

קשה לתקן טעויות של מישהו אחר….

קשה לשמור את הדמעות בבטן…
קשה להמשיך בחיים כאילו כלום לא קרה
ולהעמיד פנים שלא אכפת לי ממך כלל
למרות שלא הצלחתי שלא לחשוב עלייך כמעט בכל יום,
למרות שתפסת לי חלק משמעותי בלב,
למרות שאני עדיין מתגעגעת אליך עד כאב.

אבל, מוחי מנחה אותי להדחיק את הגעגוע פנימה
ולהשלים עם העובדה שאני ואתה נישאר לעד
זרים עם זכרונות,
אבל הלב שלי כואב מאהבה.