אסון לא יפייפה

עיניים ירוקות
שיער מדהים
ולב מאבן

היית האש הכבירה שמתפשטת בחדר.
היית הקור שהחליט להגיח ביום חמים.

נוכחותך גרמה לי להתייסר מדמעות.

גרמת לי לשכוח ולהתעלם מכל מה שמסביב..

הייתי מקורקעת לכאב שהתחפש לאהבה.

נשארתי מצולקת,

לא ידעתי בכלל איך אמורה להרגיש אהבה.

הייתי צריכה לאחות את חתיכות ליבי שנשבר לכדי אחד
ולאבד את עצמי על מנת למצוא את עצמי מחדש..

אהבתי אותך כל כך עד שכבר לא שמתי לב לשום דבר..
לשום סימן
וטבעתי לך בתוך העיניים.

כבלת אותי בתוך אשליות כבירות,
נשאבתי אל מפולת של אהבה נכזבת ודמעות
ואל רעשי רקע מצלצלים שקוראים לי להתרחק ממך
ונאבדתי בתוכה.

היית האחד שחשבתי שחלמתי עליו כל חיי..
היית האחד שחשבתי שיציל אותי מעצמי.

היית האחד… אבל לא האחד בשבילי.

הייתי מקורקעת לסבל.
התאהבתי בסבל.
טבעתי בסבל.
איבדתי את עצמי בתוך הסבל.
נשארתי לבד בתוך הסבל..