להתנתק ולשכוח

אָחִי – אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ,
אַךְ שׂוֹנֵא אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת – שֶׁאַתָּה מֵבִיא אִתְּךָ.
אַתָּה מַצִּיעַ אֶת עֶזְרָתְךָ,
וְתוֹהֶה מָה עָשִׂיתָ – שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצֶה לִרְאוֹתְךָ.
אֲנִי מַכִּיר בְּטֹהַר כַּוָּנָתְךָ,
וַאֲנִי יוֹדֵעַ – שֶׁזֶּה לֹא בְּאַשְׁמָתְךָ.
.
אַךְ אֲנִי עֲדַיִן לֹא מְסֻגָּל,
חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה יַעֲבֹר – כְּמוֹ גַּל,
אַךְ זֶה תָּמִיד חוֹזֵר – כְּמוֹ מַעֲגָל.
.
וְאָנִי לֹא מַצְלִיחַ לִשְׁכֹּחַ,
וּלְהִתְמוֹדֵד עִם זֶה – אֵין לִי מַמָּשׁ כּוֹחַ.
אָז רֹב הַזְּמַן – אֲנִי מַעֲדִיף לִבְרֹחַ,
בְּרִיצָה חַסְרַת מָנוֹחַ.
.
וְאָנִי מֵבִין,
שֶׁאַתָּה לֹא מֵבִין.
חֵלֶק בִּי – רוֹצֶה שֶׁתָּבִין,
וְחֵלֶק אַחֵר – מִתְפַּלֵּל שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תָּבִין.
.
כִּי כְּדֵי שֶׁתָּבִין – צָרִיךְ לְהִשָּׁבֵר לְךָ הַלֵּב,
וְתִצְטָרֵךְ לַחְווֹת תְּהוֹמוֹת שֶׁל כְּאֵב.
וְהָאֱמֶת הִיא – שֶׁאוֹתְךָ אֲנִי מִדַּי אוֹהֵב,
וְסָפֵק אִם הָיִיתִי מְאַחֵל זֹאת – לְאוֹיֵב.
.
אָז אֲנִי מַעֲדִיף שֶׁתִּהְיֶה רָחוֹק,
וּלְנַסּוֹת לְהַמְשִׁיךְ – זִכְרוֹנוֹת לִמְחֹק.
בַּבְּאֵר שֶׁשָּׁתִיתִי – אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִירֹק,
וְאָחִי, אֶת הַזַּעַם שֶׁלִּי עָלֶיךָ – אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִפְרֹק.
.
אָז אֲנִי מְקַוֶּה – שֶׁלֹּא תִּכְעַס שֶׁחָסַמְתִּי,
יוֹם יָבוֹא וְתָבִין – לָמָּה נֶעֱלַמְתִּי.
וְגַם אִם תְּגַלֶּה בַּסּוֹף – שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי,
תֵּדַע שֶׁכְּמוֹ אַרְיֵה אֲנִי נִלְחַמְתִּי.
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי, מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
.
אַךְ אוּלַי אֲנִי מִתְרַחֵק – וְלֹא בִּגְלַל אַהֲבָה,
אֶלָּא בִּגְלַל כָּבוֹד אִישִׁי – וְגַאֲוָה?