סקיפ

אומרים לי שאנ'לא רוצה להתמודד
ויש משפט יפה שאומר: "לא נוכל לתקן אם לא נתמודד"
ותכל'ס זה נכון – אבל עלי זה לא עובד
כי התמודדתי עם מיליון שלדים, והיה כואב
חשבתי שאוציא את המוגלה מהלב
אבל במקום זאת נוספו לי עוד אבנים, והראש'לי מסתובב

אז הלכתי בי
נראה לי שהתמודדתי יותר מדי
מה אם ללכת לשבת בחוף, להתענג על הים?
מה אם לזכור שבסוף הכול מכוון?

זה נכון, אני לא חזקה כמעט בכלום
אבל יש בי עולם שלם ועשיר, יקום
ואולי לפעמים נראה מהצד שהכול בלום
אבל אם תסתכלו בפנים, תדעו שהזזתי כיוון
כבר לא מסתכלת רק על הטעויות, ושאיבדתי איזון
יותר חשוב לי להרים ת'ראש, להתקדם, לתת אמון

אז הלכתי ביי
נראה לי שהתמודדתי יותר מדי
מה אם לשבת בחוף, להתענג על הים?
מה אם לזכור שבסוף הכול מכוון?

ולא, כבר לא בא לי לצעוק
יושבת, עומדת, רחוק – מתוק
ואם ישאלו אותי איפה הדמעות
כדאי שתדעו – הן כבר לא מצויות
לא כי אין לי על מה – יותר בשביל מה?!
המציאות תישאר על עומדה גם אם אני בוכה

אז הלכתי ביי
נראה לי שהתמודדתי יותר מדי
מה אם לשבת בחוף, להתענג על הים?
מה אם לזכור שבסוף הכול מכוון?

אז כן, קשה לי להסתכל על השמיים
וכן, כבר חושבת יותר מפעמיים
הלב שלי קפוא, קבור בארון עם מיליון מסמרים
ואני מוציאה ממנו אחד לפעמים
לאט, לאט, שהכול יהיה בסדר
אחרי הכול נמאס לי להיות בסגר

וחשבתי שאולי במקום להישאר במקום
אפשר ללחוץ על סקיפ, להגשים איזה חלום
ותהיה שמחה קטנה ביום-יום
אוויר, מנוחה, לשבת ולהמשיך לנשום
ולזכור שתמיד יש ת'מקום
להמשיך הלאה ובעז״ה לבחור נכון