כרך ב' קולות הבריאה, מלכויות הבריאה | כוכביה ושעריה\מאת צור עיטם עמיחי

כוכביה: אור, אפילה, אפר,
דמעות, נשימה, תשוקה | ראשית עידן הקיום

כרך ב'
קולות הבריאה, מלכויות הבריאה | כוכביה ושעריה

קרנוף, אדם, גבירה, פרא.
חול, כנף, זוהר, נשימה.
שלוש, ארבע, שלוש, אחת.
שני קטבים ארבעה מלכים.
שני קטבים ולהם צדדים נגדיים,
”כנגד ארבע מלכויות הוכתרה האחת”
עזר מנגד, כנגד מעבר.

ארבעת הכוכבים הם ארבעת המלכים:
סרגון, נורט, אנטארס, הפטוס (אקטוס).

סרגון: כוכב שלושת כתרים, שלוש קרניים ורוח אחת. צהולה, איתנה ואצלית, הראשונה הקיומית ובת מזל גדי, מזל הבתולה והשור. שלוש הפרסות צועדות חופשיות וקול הקרנוף דוהר כצליל קדום רם ונישא, נישגב אל-על. פורש גאייו, נוסק בין שביליו במפגש רב-גוני של גריפין, אריה, נשר העיטם לבן הזנב, הקוראים לקנטאור שיחבור בצורתו לגלגולם החדש: גריפוטאור מונמנטלי מכונף בשר ודם.

נורט: דמעות של נחלים, כלהבות כציר בכוכב עומדים. גבירה אחת -קסאיילדה נאמידה- ניצבת כחנית וחוד, במלוא הדרתה, כבתולה הממתינה לתורה ולשיריה, כסירנה נצחית. אדוותיה מרחפות בין אין לסוף, המשנות צוויונן לוואלקירה קאירה. זהו שמן: ”הלוחמות בשם אש דמעות הבתולין” כצחור השמים. מרקיעות כמים ורקומות בשמים. בני מזל הקשת, האריה והטלה המואר: כמנעול הם, הפותח צוהר קיומי חדש והעולה מתוך הערפל והערפילית, שבקו האופק האגדי, שכמעט ונשכח: ובנות הים שרות את כאבן וכשצלילי שירתן משתנים למסלול היפהפה, השמיימי והזוהר: עוף החול הוא, כמלך של כל המיתולוגיה, בנשמתו נושא את סמלן.

אנטראס: כוכב הגלים הראשון עשוי כולו מצלילי הדמעות של בנות הקאירה, בתולות הים וגבירות הימים. כעקרב המתפתל בין עמודי הלהבות, מסתלסל בדרכו וחורץ את כאבי השבילים. מתרומם הוא אל-על, כעפר צונן, קריר וחם, אפל וזוהר, בין חול ואפר. מבשר הוא עידן חדש של קיום שמשתוקק הוא וממתין לחיים חדשים, להתרומם מעפרו, להיכווה ולהתחמם, להפציע במלכות שירתו בחלף עם הרוח. צועד הוא יחדיו עם הזאבה השקטה הצועדת באפילה, עיטם לבן הזנב שחקיו מרקיע אל-על כמצנפת צחורה וכגלימה נקיה וצחה, הארי הפראי שבבוקר מתהלך ואונו מפציע, הגריפין והנשרים הדורסים אז מתעוררים השכם בין ליל והדמעות הזכות. דמעות הבתולות אשר חושקות למגע המתפוררות ומתמזגות בין כגרירי החול, שומעות הליכתן ומחליפות צליליהן. יודעות הן, שכאבן יוכתר ברוך ובעוז בקרני הטוהר של איחוד כל כוכב: כעוף החול המלכותי הנברא מן האפר ועפרו יצבע את ”היכל האש” במלכות חדשה. מלכות של זוהר, גבורה, מרהיבה וייחודית: מלכות שמאחדת בין 3 הקטבים הפראיים, החושניים והקדומים. האדמה, האש והאוויר: שושלת מגזע הדגים, מלכותיים כעקבות הסרטניים ונצחיים ואלמותיים, כבני העקרבים. כמים צלולים וזכים, כדמעות נזלגות בין ים ושמים, כטיפות חרישות של כאב המעצב, המדמה חיים, הבורא נשימה וקל רגליים, זה השונה והייחודי משאר הברואים. קל ככנף וייחודי הוא: צחור הכנף שקם לתחייה מלהבותיו ועף הרחק ונוסק מתוך האדמה והחול. מוכן ודרוך לכל קרב, שר את שירתו הבוקעת מבטן האדמה. מן הקרקע אל האוויר ומתוך הים בין הלהבות. כל אלו מבשרים על עידן חדש ומתבשרים בנשימה אבודה נושנה: בין תודעה למחשבה. שם, בהיכל הגבורה, ”נורמדנטינוס”, זה מקומו: כנעלה בין שווים. שם, חזק ואיתן הוא העיטם בכל המרומים. כגריפהורס מיתולוגי חלוץ ומגובש, בעוצמה אחת ובגון הייחודי לכל גיבור וצ'מפיון מיועד המגיע למשכן.

הפטוס | אקטוס: חציו אפל חציו מואר, אפור ולבן הוא – צחיח ושוקק, ריקני ומחבק. כוכב של מלכות אחת, מלכות של כתר אחד, נשמה בגלגול אחד יחיד ומיוחד ניבט, בזה הכוכב. "בני הירח" מגיחים מכל פינה ולכל עבר, כשעוברים בדמותם ”הפראיים הליליים”. זהים כתאומים, מנגד מחובקים. נשפכים אל נהרות, נחלים וגאיות כדליים מכסים ומתכנסים. גוף אל גוף, לב אל רגש, אלו המאזנים של כל כוכב מעבר לכל צד. קטביים כמאזניים ומתוכם כולם נבראים: כך הם קרויים כשעקבותיהם אנו מוצאים, כי להסוות את זהותם בכל יום מנסים. אישיותם כובשת כל אדם. חכמתם מלווה כל נפש וחיה, תפארתם כבת לוויה זוהרת תמיד אך נעלמת מכל עין. חיש מהר כאייל קל הרגליים או כתעופת התנשמת והנץ הזריזים שאת כנפיהם בתנועה מזיזים. כזאבה ציידנית או כדובה מלכותית, כך הם נמצאים בלב ליבו של כל אפיק. כתעלול פתייני או כאניגמה עתיקת יומין: האגרימה נוקטורנוס, הם הפראיים הליליים מתגלים בכל עת, אלומים ועלומים בין חריצי השבילים. כאשליה החודרת כל לבנה החובקת את לב החמה או כגחלילי אור זעירות הזוהרות בין הענפים, העלים והטל המטופטפים. בליל הוא הפטוס, כוכב אוויר במסווה של כל נשימה או נסתר ממחשבה על הקרקע בלב נאדמה. עם שחר הוא אקטוס, כוכב של מגע המאיר כל תחושה, רעיון או התחלה חדשה, כרוח הנישא בין מגע ותחושה. בחציו הזוהר האחד, שם האור תמיר בין גיבורים ואיתם מתקלף ומשיל כל צורה, שלעולם תישאר בהיחבא. בחציו הכסוף האחד הנוסף, מתחולל הקסם השולט בניצוץ הפלאי: גלוי בכל עת לזוהר מלא אחד של הסהר הלילי. ומכאן שמם האגדי: בני הירח, האגרימה נוקטורנוס, הם הפראיים הליליים שלעד, בין כל הברואים מתהלכים. נוגעים לא נוגעים, נראים לא נראים. אך תמיד בנשמתם את כולם מאירים.

זו הבשורה למול ארבעה אחרים,
כל צד של כוכב הוא תמורה לשני:
לעד בשיניות מלכותית, כל יסוד הוא בורא ומלכותי,
ועד לגבורה ולזוהר, לטוהורה ולתפארת בקוטביות משלימה ומופתית,
לנצחיות בין החיים. כך נסובו כולם בסמלי הכוכבים: עקרב, תאומים, שור וקשת.