אלים רדומים, פרק 53: אדון החוכמה

מה שנחשק על-ידי רבים

לא מספיק לאושרו של יחיד.

לכן אל תחפשו אושר בהצלחות עולמניות,

אלא הפנו את תודעתכם אל חיפוש אחר התמידי.

אמונה המיועדת לכולם

לא משחררת אף מתשוקה אחת.

לכן חפשו הקדשה עמוקה,

ואל תרשו לעצמכם לתעות בסבך הדעות.

על-מנת להביע את הבל יתואר,

הִפְכוּ לחרבו של בעל החוכמה,

שמבתקת את כבלי הבּוּרוּת.

במשכנה של התודעה אין מוות ואין לידה.

אחד מן האלים המשתייכים לקבוצת האלים המרהיבים ביופיים הוא מנג'ושרי (Mañjuśrī), אדון החוכמה, שמחזיק חרב אש של הבחנה נכונה. נכונות ההבחנה מתבטאת בהבנה שהגוף, החושים, המחשבות, התשוקות והזיכרון הם ארעיים, מופיעים ונעלמים, ושהזדהות עימם מובילה לסבל.

בין חבריי לכיתה בקורסי פאראפסיכולוגיה היה פסל מקצועי, שעסק בהתלהבות בריפוי. מצאנו מכנה משותף במהרה, ונהניתי להאזין לסיפורים מתוך חייו של בן שיחי. בעבר הוא למד כירופרקטיקה אצל מרפא ידוע, סבא קסיין (Nikolai Andreyevich Kasyan). כדי להפוך לתלמידיו, המועמדים נדרשו לעבור מבחן. סבא קסיין היה מכניס כדי-חרס לתוך שקים, שאותם הוא היה קושר בחבלים, ומניח מול המועמדים. לאחר מכן, הוא היה שובר את הכדים במכת אגרופו, ומורה לנבחנים לאסוף את הכלים משבריהם בהסתמכות על חוש המישוש. אם התלמיד היה מתאים את החלקים זה אל זה בצורה נכונה, הוא היה עובר את המבחן. מכרי עבר את המבחן והפך לתלמיד. יום אחד הוא היה עד למקרה שבו המורה הניף את חרב החוכמה. הדבר קרה כשהביאו אליו שיכור שסבל מנקע בצוואר. טיפול כירופרקטי בצוואר כרוך בסיכון, על אחת כמה וכמה במצב של פציעה חמורה. התלמידים המתינו במתח להחלטת המורה. להפתעתם, סבא קסיין הורה לקשור היטב את המטופל אל עץ, וכאשר הדבר בוצע הוא התקרב אליו בצורה מאיימת כשהוא מחזיק בידיו אַלָּה גדולה. השיכור הביט בבהלה על הזקן האיום, וכאשר האחרון הניף את האלה, השיכור ניער את ראשו, והחוליות בצווארו חזרו למקומן. האלה חלפה במרחק סנטימטרים ספורים מפני השיכור, והאחרון התפכח על המקום, וגילה שהוא יכול להניע את צווארו.

מכרי הפסל סיפר לי גם על אדם אחר ששיטת טיפולו הזכירה את החרב של מנג'ושרי כיוון שהיא התבססה על הפסקת ההזדהות של המטופלים עם החולי שלהם. אדם זה היה צייר. הוא היה מצייר דיוקנים של חולים פסיכיאטריים, ומדגיש בציורים את צורת המחלה שממנה הם סבלו. לאחר מכן, הוא היה משמיד את הדיוקנים, תוך כוונה מודעת לנתק את הקשר בין החולה לבין מחלתו. מכרי לא ידע מה הייתה מידת האפקטיביות של השיטה, שכן הצלחתה תלויה במידה ניכרת במיומנות ובשימוש בה במקרים מתאימים לעומת היעדר סלקציה ויישום אותו הטיפול עבור כל החולים. אולם, הרעיון שבבסיס השיטה הזו הוא מלמד, ונוכח בצורה כזו או אחרת בכל מתודה של מאגיה.