שינה בלי מנוחה

לִפְעָמִים שֵׁנָה – הִיא לֹא תּוֹצָאָה שֶׁל לֵאוּת,
הִיא בְּרִיחָה מֵהַמְּצִיאוּת.
מֵחֹסֶר מַשְׁמָעוּת,
מֵהָרָצוֹן – לְהַפְסִיק לִהְיוֹת בְּמוּדָעוּת.
.
אַךְ אָז מַגִּיעִים הַסִּיּוּטִים,
מִפְּצָעִים שֶׁעַל הַנֶּפֶשׁ חֲרוּטִים.
וְהֵם שׂוֹרְטִים,
כְּמוֹ סַכִּין עִם אֶלֶף מַחֲטִים.
.
וְאָז הָאָדָם קָם מְטֻשְׁטָשׁ,
לִפְנֵי שֶׁהוּא הִתְחִיל אֶת הַיּוֹם – הוּא כְּבָר מֻתָּשׁ.
הַקְּרָב עוֹד נִטַּשׁ,
אֶת הָעֶמְדָּה הוּא לֹא נָטַשׁ,
אַךְ הוּא מַרְגִּישׁ – מַזֶּה לִהְיוֹת נִכְתָּשׁ.
.
וְכָךְ זֶה מַמְשִׁיךְ – יוֹם אַחֲרֵי יוֹם,
אוֹתוֹ מַצָּב אָיוֹם.
וְאַחֲרֵי שָׁנִים,
שֶׁל סְחִיבַת כְּאֵבִים יְשָׁנִים.
הוּא מְנַסֶּה לְהָסִיר אֶת הַמַּשָּׂא,
כְּדֵי שֶׁהוּא בְּקַלּוּת יְתֵרָה – יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בַּמַּסָּע.
.
אַךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא קָמַל – הַכְּאֵב צָמַח,
לְגֹדֶל – שֶׁלֹּא מֵכִיל שׁוּם מִסְמָךְ.
כְּשֶׁהַלֵּב הָיָה צָרִיךְ מוּסָךְ,
הוּא הֶעֱדִיף לִהְיוֹת מֻסָּח,
בָּרַח לַמָּסָךְ,
וְעִם עַצְמוֹ – עֲדַיִן מְסֻכְסָךְ.
.
וְרַק שֶׁהוּא מֵבִין – כַּמָּה הַמַּסְלוּל הִתְעַקֵּם,
הוּא קוֹלֵט – כַּמָּה יִהְיֶה קָשֶׁה לְהִשְׁתַּקֵּם.
אַךְ כְּשֶׁיֵּשׁ רָצוֹן – לְהִתְמוֹדֵד וְלֹא לִבְרֹחַ,
אֱלוֹקִים נוֹתֵן אֶת הַכּוֹחַ,
לָקוּם וְשׁוּב לִזְרֹחַ.
.
הַהִתְמוֹדֶדוּת קָשָׁה בְּיוֹתֵר,
אַךְ הַשָּׂכָר עָצוּם – אִם רַק לֹא תְּוַתֵּר.