אל רחום וחנון

הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה – וְהַנְּשָׁמָה מִתְרַגֶּשֶׁת,
אַךְ אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לָגֶשֶׁת.
אַךְ מָה הַפֶּלֶא – הִיא מְקֻדֶּשֶׁת,
וַאֲנִי – טֵרִיטוֹרְיָה שֶׁעַל יְדֵי הַיֵּצֶר נִכְבֶּשֶׁת.
.
הַמֶּלֶךְ נִמְצָא קָרוֹב,
וַאֲנִי נִזְכָּר – בְּחַטָּאִים לָרֹב.
הָעֲווֹנוֹת מַתְחִילִים לִצְרֹב,
מִי יוּכַל לְחוֹטֵא כָּמוֹנִי – לַעֲרֹב?
.
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב – אַךְ מִתְרַחֵק,
בִּשְׁנֵי צְדָדִים – אֲנִי מְשַׂחֵק.
אִם חוֹב כֹּה גָּדוֹל – יָכוֹל לְהִמָּחֵק,
אוּלַי גַּם אֲנִי הָיִיתִי צוֹחֵק.
.
אַךְ יֵשׁ בִּי כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה דִּין – בַּצְּדָדִים הַנִּלְחָמִים,
עַד שֶׁקָּשֶׁה לִי לְהַאֲמִין – שֶׁאֻנְהַג בְּרַחֲמִים.
שְׁנֵיהֶם זוֹעֲמִים – שׁוֹפְכֵי דָּמִים,
וְאֶת כֹּל הָעוֹלָם חוּץ מֵעַצְמָם – מַאֲשִׁימִים.
.
אַךְ לְמַזָּלִי – אַתָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם,
הַרְבֵּה יוֹתֵר – מִפִּי אַלְפַּיִם.
אַתָּה מְקַבֵּל אֶת תְּפִלַּת הַשְּׂפָתַיִם,
לַמְרוֹת שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ – שֶׁהִיא לֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם.
וְאוּלַי אַתָּה רוֹאֶה בִּי – מַשֶּׁהוּ בָּעֵינַיִם?
.
לַמְרוֹת שֶׁכְּשֶׁהַיֵּצֶר אִתִּי מִתְעַמֵּת,
אֲנִי מַפְסִיד בְּכַּמּוּיוֹת – שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַמֵּת.
אֲנִי עֲדַיִן רוֹצֶה לִהְיוֹת קָרוֹב אֵלֶיךָ – בֶּאֱמֶת,
וּלְהַפְסִיק לִהְיוֹת גּוּף – עִם אָדָם מֵת.
.
אֲנִי יוֹדֵעַ – שֶׁאֲנִי נִמְצָא בֵּין לְבֵין,
וְיֵשׁ חֲלָקִים בִּי – שֶׁצָּרִיךְ לְלַבֵּן,
כִּי אֲנִי עֲדַיִן מְסַבֵּן – אוֹ מִתְעַצְבֵּן,
אַךְ הָאֱמֶת הִיא – שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת 'בֵּן'.
.
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן,
אֲנִי פּוֹנֶה אֵלֶיךָ – בְּתַחֲנוּן.
אַתָּה רַב חֶסֶד,
וַאֲנִי רַב מֶרֶד.
אַךְ אַתָּה נוֹשֵׂא עָווֹן וָפֶשַׁע,
אָנָּא – הַכְּחֵד מִמֶּנִּי כֹּל רֶשַׁע.
כֹּל חַטָּאָהּ – מִמֶּנִּי נַקֵּה,
וְאָנָּא מִזְּכוּיוֹתַי – אַל תְּנַכֶּה.
.
וּבְעוֹדִי עוֹמֵד וּמִתְוַדֶּה,
בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה,
חַשְׁתִּי אֵיךְ חֵלֶק מֵהַכְּאֵב הוֹלֵךְ וּמִתְאַדֶּה…