אלים רדומים, פרק 58: מְנוּסָה

בחיבורם של אסטרטגים צבאיים סינים הכלל האחרון אומר: ”אם אף אחת מן התחבולות לא תוכל לעזור, נוסו על נפשכם“. במקרים רבים שבהם תודעתו של האדם מושפעת לרעה, רק הימלטות מן ההשפעה הרעה יכולה לשפר את המצב.
אחד המטופלים שלי, אדם עצמאי וחסון למדי, שבגיל 75 שנים מתנדב ועוסק בצדקה באופן פעיל ומשמעותי, סיפר לי את הסיפור הבא. בצעירותו, בעודו אב לארבעה, הוא בילה את רוב זמנו במשחקי קלפים. בדרכו מהעבודה, במקום לחזור הביתה, הוא היה פונה תכופות למקום היאספותם של קלפנים, ומבלה שם לילות שלמים. הוא הוא היה שחקן חזק מאוד. נוסף על כך היה לו מזל רב, והוא היה יוצא ברווח גדול לעיתים קרובות. פעם אחת, הרווח בסיום המשחק היה כה גדול שלא היה מספיק מקום בכיסי מכנסיו עבור כל השטרות. התפרצה מריבה. השחקנים האחרים האשימו אותו ברמאות, ובעל בית ההימורים, שהיה משגיח על המשחקים, וממלא את תפקיד השופט במקרי סכסוכים, ראה ששלושה שחקנים התאחדו נגד אחד, ובמקום להתערב אמר: ”תפתרו את העניין בעצמכם“. החל מטר קללות, וכלי אוכל עפו באוויר. כשהוא הבחין בסכנת עימות קשה, גיבור הסיפור ברח מבית ההימורים, והשאיר מאחור ערימה של כסף על השולחן.
השעה הייתה ארבע לפנות בוקר. הוא התיישב על חומת אבן נמוכה, והבחין בפתאומיות ובחדות שהחיים שהוא חי היו חסרי ערך. הוא שכח מאשתו ומילדיו, מהבית, מהכל – חוץ מהקלפים. באותו הרגע המהמר קלט שאם הוא לא יתגבר על תשוקה הרת-אסון זו, היא תחריב את חייו. למחרת, הוא חזר הביתה מהעבודה, פרש על הריצפה יריעה, הערים עליה את כל חבילות הקלפים שנמצאו בבית, והחל לקרוע אותם. הוא הורה לילדיו לעשות את אותו הדבר כדי לזכור את הסכנה הטמונה במשחקים עם הציורים האלו. לשים קץ להרגל לשחק בקלפים היה קשה יותר מאשר להפסיק לעשן. שוב ושוב הוא הרגיש משיכה אל בילויי העבר, אך בכל פעם הוא נזכר כיצד ההרגל למשחק כמעט טרף אותו בעודו בחיים.
מטופלי סיפר לי סיפור נוסף, על אדם שהוא הכיר היטב בתקופת משחקי הקלפים. דרך מסחר הוא צבר הון רב. את זמנו הפנוי הוא בילה במשחקי קלפים. נוסף על כך, הוא היה ממלא טפסי לוטו בכמויות גדולות. פעם אחת שיחק לו מזלו, והוא זכה בפרס הראשון בשווי מיליון דולרים לערך. בליל אותו היום הוא הפסיד את כל הכסף במשחק קלפים, וכשהוא ניסה להרוויח אותו בחזרה, הוא הפסיד גם את כל ההון שצבר דרך מסחר. משחזר לביתו לפנות בוקר, הוא הלך לעולמו על מפתנו. מקרה זה הוא דוגמה למנוסה, והפעם – מהחיים עצמם.
קשיש נוסף סיפר לי כיצד הוא הפסיק להשתתף במשחקי הימורים. בצעירותו הוא גר עם משפחתו בעיר פרברית. יום אחד, אמו נתנה לו כסף ושלחה אותו לערוך קניות בעיר הגדולה. שם משך את תשומת ליבו קזינו, שבו הנער הפסיד את כל הכסף שקיבל, וליבו נפל בקרבו מהמחשבה על ההופעה בביתו. אחד ממבקרי הקזינו ראה את מצבו, ונתן לו כסף עבור קניות בסיסיות ועבור הנסיעה חזרה. למרות מוסר ההשכל שנבע מהמקרה הנער חזר לקזינו לאחר זמן מה, והפעם היה בעל מזל. הוא החזיר את החוב לאדם שעזר לו, וחזר הביתה עם רווח גדול בידיו. כשהוא שפך את כל הכסף על השולחן, אימו נבהלה כי היא חשבה שהוא ביצע גניבה. אולם הנער נבהל ממזלו עוד יותר. הוא רצה לשחק, אך רגלו לא דרכה שוב בקזינו. הוא הסביר בצורה מעורפלת את הסיבה לקבלת ההחלטה, אך הבנתי לפי הבעת פניו שהוא הרגיש מאוים מה”מזל“ אף יותר מאשר מ”היעדרו“ שקדם לו. ה”מזל“ גילה לפניו תהום, שחזרה ממנה קשה הרבה יותר מחזרה הביתה ללא אגורה. לדעתי, המבקר הקבוע שריחם עליו ונתן לו כסף לדרך חזרה העביר לו גם הרגשת קדרות בלתי-הפיכה של אדם שעבורו ביקור בקזינו הפך לחלק בלתי-נפרד מהחיים.
כשאני מגיע מוקדם בבוקר לקשיש כדי לעזור לו להתקלח, אני רואה לעיתים קרובות משחקי פוקר משודרים בטלוויזיה שנמצאת בחדרו (המסך דולק בזמן שהוא ישן). הזקן צופה במשחקים על המסך זה זמן רב. ללא ספק, כך בטוח יותר.
בכל המקרים התמכרות למשחקי הימורים היא מנוסה. אנשים ששקעו בתוך מערבולת זו מנסים לברוח מהדאגות ומהעצב הרגילים המאפיינים חיים אנושיים במקום להתגבר עליהם בסבלנות. זו מנוסה כושלת שנובעת מתפיסה שגויה, והיא מובילה לסבל. אלה שבורחים מההרגל למשחקי הימורים בוחרים נכון להינצל מהכלא האפל, שבגלל אשליה נראה כמו מחסה. כך מנוסה נכונה מצילה מפני מנוסה כושלת.