גיבור

הוא היה גיבור
הדליק בחושך קצת אור
כמות האנשים שהציל
אי אפשר לספור
הוא קפץ לאש
בכלל לא התרגש
ידע גם אם ייפול
לפחות יציל המון

והוא הציל משפחה
ילד וילדה
החזיר בן יקר
לאימא דאוגה
הוא הציל חיילים
תינוקות וזקנים
חסך מצעירים רבים
גורלות קשים

אל תשאלו איך ולמה
זה היה נס
ה' נתן לו כוח
לזנק לא להסס

בבוקרה של השבת הנוראה
הוא קיבל התראה
שלח מבט חטוף לאחור
ויצא בריצה

אחרי נסיעה מהירה
הגיע לדרומה של המדינה
ועצר רק לשנייה
להרגיע את אמו הדאוגה:
"אימא אל תדאגי
אבל תתפללי
אני יוצא להציל את העם שלי
תתפללי גם על החברים
הם עכשיו נלחמים
מנסים לשחרר
עוד קיבוץ ממחבלים"

והוא נלחם עד תום
ידע שיצא לדרך אל חזור
אבל היה שלם
האמין באבא גדול

והשבת כבר עברה
אימא מתפללת ומחכה
היא עוד מקווה
שתחזור בשלום הביתה
בכל דפיקה בדלת
היא ישר מזנקת
מייחלת שהפעם זה אתה
הבן האהוב שלה

אחרי כמה ימים דפיקות בדלת
בפתח מפקד ושני חיילים
הם עומדים על המפתן
עם מבט עצוב בפנים

ולב של אימא מבין
אתה כבר לא תשוב
אתה עכשיו למעלה
ליד אבא אהוב

המפקד נכנס ואומר לאימא
היה לך בן גיבור
תמיד דהר קדימה
תמיד זינק ראשון

אבל הוא נפל בקרב
הטמינו לו מערב
ירו בו מאחור
תקעו סכין בגב

והוא ביקש למסור לך
שהוא מצטער
ועלה למעלה
בקריאת "שמע ישראל"