מפקד הטבעות פרק 24 חלק 4.

השמש האירה את עיניי, הרגשתי את חומה, את קרנייה המלטפות אותי.
הכל אמור להיות מושלם, הציפורים יצייצו, השמש תזרח, ואני יעשה את המשימה.
וכמובן שיש את ההשקפה האחרת-
הכל גרוע, השמש מסנוורת אותי, מרתיחה אותי, אני צריך ללכת למשימות עוד כמה דקות, ובדיוק עכשיו אני רב עם אדיסנה.
בקיצור-הכל גרוע.
הייתי בחדר שלי, אדיסנה עמדה מולי, בידייה כוס שוקו חם ובעינייה דמעות שכבשה ללא הצלחה.
"לגבי הנשיקה האו." היא התחילה ואמרה, אולם, מהר מאוד היא הסיטה את מבטה. היא לא יכלה להביט בי. הבשורה כנראה תהיה קשה כי אדיסנה תמיד הביטה בי.
נדרכתי, מה היא הולכת להגיד?
"לגבי אתמול בלילה, הנשיקה הייתה טעות, היא הייתה גחמה."
"אבל.."
"האו, בוא פשוט נשכח מזה, בסדר? אני אוהבת את ארול ולא אוכל להיות איתך, האו, בבקשה, בוא נשכח את זה. אתה צריך להתלבש ולהתכונן, בבקשה האו, שכח מזה."
שתקתי, לא הבטתי בעינייה והיא לא הביטה בעיני,

"אוף!"קראתי בפעם האלף וניסיתי ללבוש שוב את הגלימה. "לעזאזל עם זה!"
הוצאתי את הקשר של הגלימה וניסיתי לקשור שוב, הפעם מצד אחר. אפס, ההצלחה לא הייתה איתי באותו יום.
"אדיסנה!" קראתי לקירות החדר, "אכפת לך לעזור לי עם הגלימה?"
"אני באה!" קראה אדיסנה מהחדר השני.

"האו, באמת מה עשית לגלימה?"
הסתובבתי והבטתי במראה, אופס, חשבתי.
הגלימה הייתה מסובבת סביב בגדיי וגופי,הקשר שבין שני החוטים נכרח לצד השמאלי של גופי ולצד ולרגלי הימינית.
אדיסנה קרעה ברך והתחילה לפרוש לי את הגלימה.
היא שוטטה סביב גוםפי והחלה להוריד בד אחרי בד קשר אחרי קשר, ביסודיות ובאיטייות.
"מרגרט תנזוף בך כהוגן. תראה את הגלימה." קראה אדיסנה והרימה שרבול קרוע.
נחרתי בבוז "זה בסך הכל גלימה."
"תגיד את זה למרגרט."
"היא יכולה לקפוץ לי."
אדיסנה הרימה אליי את מבטה ואמרה:"בסדר, אתה מוכן."
הסתובבתי והבטתי במראה, הרגשתי כמו אחד מימי הביניים.
"בהצלחה במשימה." אמארה אדיסנה ויצאה החוצה.

הייתי אמור להתלבש וללכת לרחבה שליד חדר האוכל כדי שפאבאלן יגיד לי מה אני צריך לעשות במשימה.
האמת? כל איבר בגופי התרגש, הרגשתי אושר, אך, האושר הביא איתו פחד. פחד וחדה,
פחדתי ממה שעמדתי לעשות, מליוני שאלות התרוצצו לי בראש-מה אם אני עושה טעות?מה אם ארול צודק? מה אם המקום הזה מסוכן?
אט אט, התקרבתי לרחבה שליד חדאר האוכל.
חרדה גדולה מילא אותי.
מה אם אין דרך חזרה?
צעד, עוד מצעד, עוד כמה דקות ואני יגיע לשם,
עוד כמה דקות אני יגיע לשם ויעשה את המשימה הראשונה.
צעד ועוד צעד.
הייתכן שאני עושה טעות?