Another world , פרקים 11-12

אני כל כך מצטערת שהפרק לא עבד 0:
בכל מקרה רציתי להוסיף הודעה קטנה!
אני רוצה לפתוח, כמובן שרק אחרי יום השואה, קבוצה בפייסבוק לסיפור, אם יש פה בנות שיכולות לעזור לי לפרסם את הקבוצה אני יפתח אותה, לפחות 4 בנות, אני ממש אודה לכן!
תהנו!!

פרק 11
התעוררתי, לא ישנתי כל הלילה, הייתי עמוסה במחשבות, בשעות הקטנות של הבוקר הצלחתי להירדם, והינה רק קמתי, וכבר הכל חוזר אלי, אני מתפללת שכל מה שהיה אתמול הוא רק סיוט חד פעמי, ולא התנשקתי עם לואי, אך מחשבה כזאת, תיצור אך ורק שקר לעצמי.
ושוב כמו בלילה קודם לכן, המחשבות על אתמול חוזרות אלי, מבלבלות אותי, גורמות לי לא לדעת מי אני.
נכנסתי לשירותים שבחדרי, שתפתי את פניי, וצחצחתי שיניים, ניגבתי את פניי במגבת הלבנה שעל יד הכיור בעוד אני עוצמת את עניי הירוקות ומחריכה את עצמי לחשוב שלא קרה שום דבר אתמול.
נשכבתי על המיטה, אפילו לקרוא את אחד הספרים שלקחתי זה עתה מהספרייה לא מעניין אותי ברגעים אלו, כל המחשבות שלי מתרכזות בשאלה, מה אני עושה ויעשה?
אני ילדה חזקה, אני יתמודד, כזאת אני! אני לא ייתן לזה להכשיל אותי!
אני לא אתן למחשבות האלה לגרום לי להתבלבל! כי אני לא מתבלבלת! אני הולכת לעמוד מול כולם ולהגיד שאני ולואי ביחד, אומנם תכננתי כל פרט בחיי לאחר שאוכל לעזוב את בית היתומים, אך יש זמן לזה, בינתיים, את הזמן בו אני שוהה בבית היתומים, אני לא יבזבז!
אני ישאר אותה הלולה שאני! אני לא אשתנה, לא בשביל לואי, לא בשביל התקשורת ולא בשביל אף אחד!
אני בסך הכל עושה לו טובה ענקית, והוא יהיה חייב לי על זה, ובגדול!
הוצאתי מהארון טייץ שחור וחולצה סרוגה בצבע זית אשר הייתה גדולה עלי בכמה מידות, והוספתי חגורה בנונית בגודלה, בצבע פחם וקשרתי אותה מסביב מותני, אחד הדברים שאני אוהבת בלבוש הוא להתלבש צנועה אך נועז.
נעלתי נעלי בובה שחורות וירדתי לקומת הקרקע של בית היתומים.
כל ילדי בית היתומים וכמובן בנותיה של ליז ובנוסף לואי, ישבו מסביב השולחן הארוך בחדר האוכל.
בירכתי את כולם בברכת בוקר טוב, הצעד הבא שעשיתי, היה כל כך לא צפוי! לא האמתי שיש בתוכי את אומץ בכדי לעשות דבר כזה, באותם הרגעים, אני צועדת לכיוון לואי ״בוקר טוב מאמי״ המילים יוצאות מפי וחיוך נפרס על פני כצורת הירח, בדיוק שניה עברה וכבר שפתיי נדחסו על שלו!
הנשיקה הזאת, אומנם אי אפשר היה להשוות לנשיקה הראשונה שלנו, אבל בשביל נשיקה שניה, אני בכלל לא רעה! אני לא יודעת למה, אך הרגשה טובה התפשטה בגופי! הרגשתי טוב עם עצמי ועם המעשה הנועז שעשיתי! אומנם זה מבלבל אותי וגורם לי למחשבות יתר נוספות.
לואי נראה מופתע מהמעשה, כמובן, אבל הוא זרם בלי להוסיף מילה מיותרת.
שלחתי ללואי חיוך והתיישבתי ליד אליזבת׳, השתיקה ואוירה המותחת ששררו בחדר לא פסקו אף לו לרגע, אף אחד לא אומר מילה, כולם עסוקים בלשחק עם האוכל .
הסתכלתי על אליזבת׳ במבט של ׳אני צריכה לספר לך משהו׳ בתגובה לכך היא הנהנה והמשיכה לשחק האוכל.

פרק 12
אני ואליזבת׳ שוכבות אחת ליד השני במיטה שלי, השקט ששרר בחדר היה בלתי נסבל, התקרה הלבנה מעליי שיעממה את עניי כך שהחלטתי שאעצום אותם.
לפני שעה אחת אם לא יותר, סיפרתי לאליזבת׳ מה היה אתמול בערב, התגובה שלה הייתה שהיא אוהבת את לואי, כמו כולם, והיא לטובתו בסיפור הזה, כלומר שהעובדה שהוא סיפר בראיון שאני והוא ביחד היא לגמרי נכונה מהסיבה שאנחנו לא מסתדרים וזה יכולה להיות הזדמנות טובה בשבילנו להיות קצת יותר עדינים אחד עם השניה, לדעתי הסיבה שאליזבת׳ הציבה היא לגמרי לא נכונה, העניינים בני לבין לואי לא היו כאלה גרועים, אומנם לא היה כימיה בנינו, אך לא הייתה שינאה, כלומר כן הייתה שינאה אך לא רצינו להרוג אחד את השניה, זה היה שינאה בין שני אנשים שונים זה הכל!
בדיוק בדקות האלה, אני ואליזבת׳ שוכבות אחת ליד השני, מביטות בתיקרה המשעממת מולנו ולא מדברות מילה,
כמובן שהחילוקי דעות גרמו למריבה קטנה בנינו, אך המריבה רק גרמה לשתינו לשתוק בשל אי המשכיות בדעות שלנו, כך ששתינו פשוט נשכבנו על המיטה והספקנו לדבר.
השקט הזה רוצח, אפילו את שאר ילדי הפנימייה כבר הפסקנו לשמוע.
החלטתי לחתוך את השתיקה המצמררת הזאת,
״אני מצטערת״ אני ואליזבת׳ אמרנו באותו הזמן, זה היה קורה לנו הרבה פעמים, התזמון של שתינו מגיעה בדיוק באותה שניה, יש הרבה אנשים שאומרים שזה מזל, אך לדעתי זה בגלל שאנחנו כל כך דומות.
״ תראי, לא הייתי צריכה להתערב בהחלטות שלך ושל לואי, אני מצטערת״ אמרה אליזבת׳ ומבטה הופנה מידית אל הצד השני ממני.
״ גם אני מצטערתם, הריב הזה לא צריך להפריע לחברות שלנו, אז חברות?״ אמרתי
״לנצח!״ החזירה אליזבת׳ בחיוך.